הלמ"ס מפרסם בימים מדדים לאומיים להזדקנות מיטבית בישראל, 2022 הנותן תמונת מצב על האוכלוסייה המבוגרת בישראל בתחומי הבריאות, רווחה איכות חיים וכלכלית. על פי הלמ"ס ישראל כמו במדינות העולם חווה תהליך של הזדקנות האוכלוסייה ומרבית הרשויות אינן ערוכות להתמודד עם מכשולי הניידות והנגישות המשפיעים על האזרחים הותיקים. בעקבות כך עלול להגביר את תופעות הבדידות החברתית, תחלואה כרונית, צמצום מעגל העבודה וההתנדבות ועוד ועל כך על הרשויות להיערך לנושא.
כחלק מהיערכות של הרשויות הלמ"ס פרסמה גם את Muni100 מהלך חדשני מבוסס מחקר, שנועד לקדם את היערכות הרשויות המקומיות לאתגר הזדקנות האוכלוסייה בעידן של 100 שנות חיים. זאת באמצעות תכנון ויישום של אסטרטגיה כוללת להזדקנות מיטבית בתחומי הרשויות. המהלך פועל כדי להגביר את הנוכחות וההשתתפות של אזרחים ותיקים במרחב הציבורי תוך שיפור הנגישות הפיזית, החברתית, הכלכלית והנגישות למידע. בנוסף לכך ובמקביל – יצירת שינוי תפיסתי רחב של הרשות את תפקידה ביחס לאתגרים אלו.
בשלב הראשון לוקחות חלק 18 רשויות מקומיות ושני אשכולות אזוריים שבהם מתגוררים למעלה מ400 אלף אזרחים ותיקים שהם כ38% מכלל האזרחים הותיקים בישראל. בהמשך הוא עתיד להתרחב לרשויות נוספות.
בין הרשויות שלקחו חלק:
הערים הגדולות: תל אביב, חולון ורמת גן
ערםי בינוניות: בת ים
אשכולות אזוריים- אשכול שורק דרומי הכולל את גדרה, מזכרת בתיה וקריית עקרון ועוד.
המהלך מקודם על ידי יצירת מפת ממדים המעוצת כלוח מחוונים עשר מגדיר תמונת עתיד מיטבית ברמת האזרח הותיק, המרחב הציבורי והרשות כארגון.
לוח המחוונים מודד את ההתקדמות לעבר השגת מטרות המהלך באמצעות המדדים הבאים:
1 מדדי הפרט: מוביליות, הליכה והשתתפות האזרח הוותיק במרחב הציבורי
2 מדדי מערכת: נגישות האזרח הוותיק למידע ולמרחב הפיזי, הכלכלי והחברתי - הגברת ההשתתפות של האזרחים הותיקים בתחומי החיים השונים והסרת החסמים להנגשת המידע עבורם.
בנוסף נערך סקר בקרב האזרחים הותיקים ברשויות המשתתפות על ידי קבוצות דגימה של 12,360 אלף איש
בבת ים לקחו חלק 974 איש, בחולון לקחו חלק 1,106 איש, ברמת גן לקחו חלק 983 איש ובשורק דרומי לקחו חלק 754 איש. תל אביב לא נכללה בסקר זה מפני שלא ניתן היה לייצר סטנדרטים זהים על בסיס שאלות הסקרשנשאלו בסקר שנערך בתל אביב-יפו
הסקר נערך בין יוני 2023 לינואר 2024 ובדק את דפוסי היציאה שלהם מהבית ונגישות המרחב הציבורי בהיבטים הפיזיים, החברתיים, הכלכליים ואלה הקשורים למידע.
תוצאות סקר
דפוסי המוביליות בקרב האזרחים הותיקים
רק 41% מהאזרחים הותיקים העידו כי הם יוצאים מהפעם לפחות פעם ביום. 15% טענו שהם יוצאים מהבית פחות מפעם ביום ו4% מרותקים לבית.
החסמים העיקריים לכך הם מצבם הבריאותי, היעדר צורף והמחשבה שאין להם לאן ללכת.
המוביליות הגבוהה ביותר נמצאת אצל תושבי הגליל העליון 59%, ירושלים 49%, אשכול שורק דרומי 47% והכי פחות בלוד 14%.
דפוסי ההליכה בקרב אזרחים ותיקים
רק 31% העידו שהם עומדים ביד ההליכה המומלץ על פי ארגון הבריאות העולמי כ150 דקות בשבוע. ביציאה מהבית הולכים האזרחים הותיקים כ32 דקות בממוצע.
הרשויות בהם האזרחים הותיקים עומדים ביעד הן: גליל עליון 47%, אשדוד ורמת גן 36%,
דפוסי ההשתתפות בקרב אזרחים ותיקים ברשויות המשתתפות במהלך:
רק 39% מאזרחים הותיקים יוצאים בהיקף ובמגוון מספקים להשתתפות בפעילות חברתית במרחב הציבורי- מפגש עם חברים, חוגים, בתי קפה ועוד.
הסיבות להשתתפות לא תדירה בפעילו החברתית היא חוסר עניין, עבודה או התנדבות ופעילות שלא מותאמת לגיל השלישי.
הנגישות הפיזית של המרחב הציבורי ברשויות המשתתפות במהלך:
70% מהאזרחים הוותיקים מביעים קושי להתנייד במרחב הציבורי ומדווחים על אתגרי נגישות במרחב הציבורי -מעל לשני מפגעים המונעים מהם להתנייד
עיקר המפגעים המפריעים להליכתם הם: מדרכות גבוהות /משובשות, חפצי על המדרכה, אופניים או קורקינטים, היעדר שירותים ציבוריים, היעדר צל ומחסור בספסלים למנוחה.
הרשויות המאופיינות בנגישות הפיזית הגבוהה ביותר הן: גליל עליון 52%, אשכול
שורק דרומי 45%, נגב מערבי 43% רמת השרון וקריית ביאליק 40%
הרשויות המאופיינות בנגישות הפיזית הנמוכה ביותר הן: שפרעם 6% סכנין 7% , לוד 9%, חולון 17% ובת ים 18%
הנגישות הכלכלית של המרחב הציבורי ברשויות המשתתפות במהלך:
39% מהאזרחים הותיקים יתקשו לעמוד בהוצאה בלתי צפוייה של 3,000 ש"ח ו44% מהם טוענים כי המצב הכלכלי מפריע להם לנהל חיי תרבות וחברה פעילים.
הרשויות המאופיינות בנגישות הכלכלית הגבוהה ביותר הן: גליל עליון 74%, נגב מערבי ורמת השרון 66% שורק דרומי 68% רמת גן 65% ובית שמש 64%
הנגישות למידע במרחב הציבורי ברשויות המשתתפות במהלך:
42% מהאזרחים הותיקםי צורכים את המידע מהרשות באופן מגוון- לפתחו משני מקורות דיגיטליים ופרסומי הרשות מובנים להם. מקורות המידע הנפוצים ביותר הם מסרונים מהרשות, חבר/שכן/משפחה, עיתונות מקומית ועלוני מידע
18% מהאזרחים הותיקים מעידים שפרסומי הרשת אינם מובנים להם - האותיות קטנות מידי וקשיי שפה.
הרשויות שבהן הנגישות למידע היא הגבוהה ביותר הן: גליל עליון 83%, נגב מערבי 72% ואשכול שורק דרומי 60%
הרשויות שבהן הנגישות למידע היא הנמוכה ביותר הן: סחנין 18%, שפרעם 30%, נתניה 31%, חולון 33%, וירושלים 34%.
הנגישות החברתית במרחב הציבורי ברשויות המשתתפות במהלך:
• 4 מתוך - 81% אזרחים וותיקים חווים ביטויים של הדרה חברתית (ניכור, חוסר סולידריות, גילנות או חוסר ביטחון אישי).
• 33% חשים תחושת חוסר ביטחון מסוימת במרחב הציבורי.
• 46% אינם חשים שהם יכולים לפנות לשכנים בבקשת עזרה (במידה בינונית עד בכלל לא).
• 51% מרגישים שייכות חלקית בלבד לשכונה או לרשות שבה הם גרים.
• 27% נתקלים ביחס לא יפה או בחוסר סבלנות בשל גילם המבוגר.
הרשויות שבהן הנגישות החברתית היא הגבוהה ביותר הן: גליל עליון 49%, נגב מערבי 42%, שורק דרומי 32%, וסחנין 28%.
הרשויות שבהן הנגישות החברתית היא הנמוכה ביותר הן: בת ים 10%, באר שבע 11, חולון 11%, אשדוד 14% ונתניה 14%
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה