משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם את נתוני צריכת החשמל לתושב של הרשויות המקומיות בישראל לשנת 2022. (הנתונים מתייחסים ל129 הרשויות שנתנו את הנתונים).
גם בתקופה זו, משרד האנרגיה והתשתיות ממשיך להנגיש מידע לרשויות המקומיות על מנת שיאיצו את המעבר לאנרגיה מקיימת ויקדמו פרויקטים להתייעלות באנרגיה, ובכך גם יחסכו בהוצאות הרשות המקומיות וגם יסייעו בעמידה ביעדים הלאומיים בתחום.
המידע מתבסס על נתונים שמסרו הרשויות המקומיות באמצעות דיווח צריכה שנתי מקוון, אותו הן מחויבות למלא לפי תקנות חוק מקורות אנרגיה.
הנתונים מציגים שני מדדים מרכזיים: סך צריכת החשמל הממוצעת לתושב של הרשות המקומית וסך צריכת החשמל של תאורת החוץ לקמ"ר שטח שיפוט של הרשות. משרד האנרגיה והתשתיות מנהל מעקב אחר הדיווחים לאורך השנים, תוך ניתוח של מגמות צמצום או עלייה בצריכה, ופועל מול הרשויות בהתאם.
דיווחי הצריכה מאפשרים לרשויות למפות את צריכת האנרגיה במבנים בבעלותן כגון: מבני העירייה, בתי ספר ומבני ציבור נוספים, ובכך לקבל החלטה מושכלת על צעדי חיסכון באנרגיה, דוגמת החלפת תאורת החוץ בתאורה יעילה וחסכונית והחלפת מזגנים ישנים ובזבזנים במזגנים יעילים. צעדים מסוג זה עשויים להוביל לחיסכון של עד 20% בצריכת האנרגיה הרשותית ולאפשר לרשות לנצל את התקציב הנחסך לפרויקטים לרווחת התושבים.
מהנתונים ניתן לראות מגמה חיובית של התייעלות באנרגיה ברשויות המקומיות. בעוד שצריכת החשמל הרשותית הממוצעת לתושב בשנת 2019 עמדה על 200 קילו וואט שעה, בשנת 2022 ירדה הצריכה הממוצעת לתושב ל-175 קילו וואט שעה.
הרשות הבזבזנית ביותר (צריכה גבוהה מאוד) מבחינת צריכת חשמל לתאורת חוץ לשטח שיפוט (אלפי קוט"ש לקמ"ר) היא בני ברק אחריה נמצאת גבעתיים ובמקום השלישי כפר סבא עם.
הרשויות בעלות הצריכה הנמוכה ביותר היא מצפה רמון, יבניאל, ויסוד המעלה.
הערים הגדולות תל אביב, חולון, בת ים, חיפה, ירושלים ועוד נמצאות בדירוגים של צריכה ממוצעת ועד לצריכה גבוהה מאוד.
גדרה נמצאת בין הערים החסכניות ביותר ושומרת עם מיקומה כרשות בעלת צריכה נמוכה מאוד 94 אלפי קוט"ש בתאורת חוץ (לעומת 89 בשנת 2020 בה גם הייתה בין הערים החסכוניות).
גם בצריכת החשמל הממוצעת לתושב גדרה שומרת על מיקומה ונמצאת בדירוג הערים עם צריכה נמוכה עם 145קוט"ש לתושב לעומת 116 קוט"ש לתושב בשנת 2020.
הערים עם הצריכה הגבוהה ביותר בקרב התושבים הן סביון, קדומים וקרני שומרון. התושבים עם הצריכה הנמוכה ביותר נמצאים בראש פינה, אלעד ויסוד המעלה.
המשרד רואה בשלטון המקומי שותף מרכזי במעבר למשק אנרגיה מקיים והשגת יעדי הממשלה לאנרגיה מתחדשת, תחבורה חשמלית, התייעלות באנרגיה והפחתת פליטות. לכן, החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד מסייעת לשלטון המקומי בגיבוש אסטרטגיה ופעולות לבניית יכולות ותומכת בביצוע פרויקטים בתחום ברשויות המקומיות.
במסגרת זו, הוקמה "תכנית המאיץ" לגיבוש תכניות פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת, וניתנים תמריצים ומענקים ליישום תכניות פעולה, מימון מנהלי אנרגיה באשכולות האזוריים, ליווי רשויות לאיפוס אנרגיה בנכסיהן, ועוד.
מהלך זה מתבצע במסגרת המחויבות הלאומיות שקיבלה על עצמה מדינת ישראל להפחתת פליטות וייצור אנרגיה מתחדשת. בין היתר, יעד של 30% אנרגיה מתחדשת מסך הצריכה עד שנת 2030, יעד של 1.3% בשנה של שיפור עצימות האנרגיה עד שנת 2030 ויעד של 95% ייבוא כלי רכב פרטיים נטולי פליטות בשנת 2030. שיתוף הפעולה של השלטון המרכזי עם השלטון המקומי הינו משמעותי ביותר להשגת יעדים אלה.
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
