בשני ימי הלחימה הראשונים, עם תחילת המתקפה ופינוי הפצועים מהעוטף, הייתה זו המחלקה האורתופדית במרכז הרפואי קפלן שקלטה את מרבית הפצועים.
מנהל המחלקה, פרופ' אמיר הרמן, משחזר: "התפנו לקפלן כ-370 פצועים, המחלקה האורתופדית קלטה כ-250 מהם, כשרובם סבלו מפציעות בגפיים בדרגות חומרה שונות. צוות הרופאים והמתמחים הגיעו למיון מיד עם קבלת הידיעות על האירועים בדרום. הספקנו לבצע עשרות ניתוחים בזמן שיא; הוצאת קליעים ורסיסים, שחזור וקיבוע שברים, ועוד".
"המשמעות של פציעה אורתופדית", מסביר פרופ' הרמן, "יכולה להיות אובדן של איבר או גפה, כלומר נכות לכל החיים. זו תזכורת בלתי פוסקת שהפצוע יישא עמו כל החיים לפגיעה שקרתה באותו יום- ומכאן המלחמה שלנו על כל פצוע".
פרופ' הרמן מספר על קצין צעיר כבן 20 מיחידה קרבית, שהגיע עם פציעה חמורה מאוד ביד: "היה לנו ברור שצריך לעשות את כל המאמצים כדי להציל את היד שלו, שמעבר לקושי הנפשי ולחברים שהוא איבד- שלא יאבד גם אותה".
מזי פנחסוב, אחות אחראית במחלקה האורתופדית, מספרת: "האזעקות הראשונות בבוקר החג תפסו אותי בהפתעה כמו את כל המדינה. אני שומרת שבת, אבל מהר מאוד נפל האסימון שקורה כאן משהו חריג מאוד. הדלקתי את הפלאפון, הבנתי שאני צריכה להגיע בדחיפות לבית החולים ופשוט יצאתי, תוך כדי אזעקות".
מזי ממשיכה לשחזר: "במשך כמה שעות לא הייתי מחוברת לחדשות ולרדיו, אבל רק מלראות את כמויות הפצועים הבנו כולנו שמשהו מאוד גדול קרה עכשיו ועוד עתיד לקרות. בדרך כלל נקלט במחלקה מטופל אחד, אך באותו בוקר הם הגיעו בזוגות, שלשות וגם רביעיות- זה היה בלתי נתפס, אבל עבדנו כמו מכונה: טיפלנו תוך כדי ששמענו את הסיפורים האיומים, חיבקנו את ההורים ובכינו יחד איתם. הצוות במחלקה רתום בצורה יוצאת דופן. כולם מתמודדים עם המצב הזה; אצל הרבה מהעובדים יש בני זוג מגויסים, ילדים בבית בלי מסגרות ובחרדות- אבל הם עושים הכל מהכל ולא מרפים מהעבודה החשובה שלנו. בהזדמנות זו- אני רוצה להוקיר ולהודות לכולכם על הנתינה, ההירתמות ורוח הלחימה שלכם. ביחד - אנחנו כוח".
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
