מינהל התכנון מפרסם את התוכנית האסטרטגית שתשנה את פני ישראל בשנים הקרובות: מדינת ישראל תתחלק ל-28 אזורים שכל אחד מהם יספק את כל צורכי התושב
במסגרת שינוי התפיסה התכנוני יכללו גם: שכונות חדשות ללא רכב פרטי; ייצור ואגירה מקומית של חשמל; חקלאות על הגג; מיפוי האזורים שיושפעו מעליית מפלס פני הים והצפות ועוד.
מינהל התכנון, מפרסם לראשונה את התוכנית האסטרטגית של מדינת ישראל. מטרת התוכנית שעתידה לשנות את פני מדינת ישראל בשנים הקרובות, היא לקדם תכנון איכותי, חדשני וצופה פני עתיד המספק מענה לצרכים ולמאפיינים המשתנים של המשק, של האוכלוסייה, לייעל את השימוש במשאבים ולהיערך לשינויי אקלים.
התוכנית האסטרטגית, מסמנת את עקרונות הפיתוח של מדינת ישראל לעשורים הקרובים. התוכנית עוסקת בסוגיות הליבה של המרחב הישראלי - היערכות לגידול האוכלוסייה, חיזוק הפריפריה, קידום עירוניות איכותית, שמירה על השטחים הפתוחים, התמודדות עם שינויי האקלים, מינוף טכנולוגיות משנות מרחב והיערכות לאירועי חירום. בכל הסוגיות הללו התוכנית מציעה מגוון כלים תכנוניים, מדיניות וצעדי המשך שיובילו להשגת המטרות שהוגדרו בה.
גיבוש התוכנית כלל שיתוף ציבור והיוועצות עם קשת רחבה של שותפים ומומחים. כל פרק גובש בסיוע מומחים בתחום. לאחר גיבוש הנושאים, נעשה שיתוף ציבור נרחב באמצעות פלטפורמה דיגיטלית כדי להבין את הדפוסים השונים ואת הנושאים החשובים ביותר לתושב.
כאמור הארץ תחולק ל28 אזורים במטרה לתת מענה לכל תושב באזור שיוכל לקבל גישה לכלל השירותים. אחד האזורים הוא אזור תל אביב שיכלול את הערים תל אביב, רמת גן, בני ברק, חולון, בת ים, גבעתיים ועוד.
באזור קיימות מגמות ומוקדי פיתוח בעיקר בתל אביב, חולון ובת ים שנמצאות בתהליכי התחדשות עירונית ופרוייקטים של הסעות המונים עם המטרו, הרכבת הקלה ועוד.
בין עיקרי הנושאים להם התוכנית נותנת מענה:
• בליבת התוכנית עומדת תפיסה מהפכנית: מעבר לתכנון אזורי-תפקודי, אשר שם במרכזו את האדם, צרכיו וחיי היום-יום שלו. כדי להתמודד עם האתגרים הקיימים והעתידיים וכדי לשפר את איכות חיי התושבים ולצמצם פערים, נדרש לעדכן את הפרדיגמה התכנונית בתחום זה. תכנון אזורי, כפי שמוצג בתוכנית, אינו עוד שכבה בירוקרטית, אלא הזדמנות ליצור סינרגיה אמיתית בין רשויות מקומיות שכנות, למנף יתרונות יחסיים של כל אזור ולקדם שיתופי פעולה פוריים. תכנון כזה יוביל לתוצאות משמעותיות, לרבות, שיפור איכות החיים של התושבים: באמצעות פיתוח תשתיות ונגישות משופרת לשירותים, לתעסוקה, ולמרחבים ציבוריים איכותיים. בנוסף צמצום פערים בין מרכז לפריפריה: באמצעות חיזוק הכלכלה המקומית, קידום מוקדי צמיחה חדשים והגדלת ההזדמנויות בכל רחבי הארץ.
• חיזוק הצפון והדרום
התוכנית שמה דגש על חיזוק הצפון והדרום, ומציעה לקדם תכנון אזורי ככלי לחיזוק צפון הארץ ודרומה: תוכנית אזורית מאפשרת הגברת שיתופי פעולה במרחב לצד צמצום חסמים הנובעים מתחרות בין רשויות מקומיות סמוכות, איגום משאבים, ניצול היתרון לגודל ושיפור היכולת לממש החלטות ממשלה. תכנון בהתאם לתפיסה החדשה, יהפוך את הצפון והדרום לאזורים אטרקטיביים עם סביבת מגורים איכותית לא פחות מגוש דן. כך לדוגמה, קידום תשתיות אזוריות במקום תשתיות לכל ישוב בנפרד, קידום מתחמי תעסוקה משותפים, חינוך וכו'. כיום המצב שכל רשות מנסה למשוך את התקציב אליה, וכאשר "השמיכה קצרה" אין מספיק לכולם ודברים לא מתממשים לדוגמה אזורי תעסוקה. זיהוי ההזדמנויות והאתגרים המשותפים יכולים לאפשר השקעות ממוקדות שישפרו את הביקוש ואת הסיכוי שדברים יתממשו בפועל ולא "יישארו על הנייר".
• עירוניות
נדבך נוסף בתוכנית היא הגברת העירוניות בערים. העירוניות היא נושא אסטרטגי שיש לו משמעות להמשך הפיתוח של מדינת ישראל, ליצירת חוסן, חדשנות והזדמנויות כלכליות, למתן מענה לגידול האוכלוסייה ולהגברת האטרקטיביות של הסביבות העירוניות. תועלות נוספות הן: הגברת הנגישות להזדמנויות, יצירת זהות מקומית ותחושת שייכות, הפחתת פליטות גזי חממה ושיפור בריאות הציבור.
עירוניות טובה היא גם תנאי הכרחי לחיזוק צפון הארץ ודרומה שכן החייאתם ובנייתם של מרכזים עירוניים היא תנאי חשוב לעידוד הביקוש למגורים גם מחוץ למרכז הארץ. כך לדוגמה, תכנון של שכונות עם מעט רכבים פרטיים ומותאמות להתמודדות עם שינויי אקלים, תמהיל דירות שכולל גם דירות קטנות, הגדלת ההתחדשות העירונית מכלל הבנייה למגורים, דיור בר השגה ושילוב דיור להשכרה בתוכניות חדשות.
• התמודדות עם שינויי אקלים
לשינויי האקלים בעולם השפעות נרחבות על בני האדם, ועל תשתיות חיוניות ומערכות אקולוגיות יבשתיות וימיות. ישראל, כמו יתר העולם, חווה שינויי אקלים, חלקם קיצוניים בשל מיקומה הגאוגרפי בכדור הארץ. שינוי זה יחול בכל המרחב, קרי גם במדינות הסמוכות, ועשויות להיות לו משמעות תכנונית ומשמעות גאופוליטית. ההתמודדות הנכונה עם התופעה היא בראש ובראשונה מניעה וצמצום סיכונים. כך לדוגמה, מניעת פיתוח בקרבה גדולה מדי לים או בפשטי הצפה, קידום שכונות חדשות מותאמות לחום ועוד.
• טכנולוגיות משנות מרחב
בעשורים הקרובים ישנו פיתוחים טכנולוגיים חדשים את מרחבי החיים בעולם ובישראל טכנולוגיות משתנות בקצב מהיר יותר מקצב השינוי של המערכת התכנונית. לכן נדרשות היערכות של המערכת והטמעת גמישות שתאפשר לטכנולוגיות חדשניות ומועילות להתפתח בד בבד עם צמצום השפעות שליליות. כחלק מהיערכות זאת, שיפור השינוע של משלוחים ומטענים קלים, ייעול והוזלת שרשראות הספקה גם במרחבים ששימושי הקרקע בהם מפוזרים. בכך יתאפשר לשפר יעילות כלכלית של עסקים ולשפר את היכולת להוביל משלוחים ללקוחות ממרכזי הפצה המטרופוליניים לאזורים בפריפריה. כל זאת תוך צמצום הנסועה במרחב. כמו כן, מערכות AI יוכלו להיות כלי חשוב בתכנון ולמפות טוב יותר חוסרים במרחב מסוים כמו גני ילדים ובתי ספר.
• שטחים פתוחים
בשל גידול האוכלוסייה ושינויי האקלים, חשיבות השטחים הפתוחים מתחדדת. תכנון נכון שלהם תוך שיפור המענה לצרכים השונים ושמירה על מסדרונות אקולוגיים יסייעו להשגת תועלות חברתיות, תכנוניות וסביבתיות תוך מתן מענה לאוכלוסייה ולמערכות האקולוגיות בעידן של שינויי אקלים.
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח:
"התוכנית החדשה מתכתבת עם המגמה המתגבשת בשנים הקרובות שהכל צריך להיות קרוב וזמין יותר: מבית הקפה שמתחת לבית ועד מקום העבודה. לכן שרטטנו מרחבים חדשים הכוללים את כלל השירותים שהתושב צריך: חינוך, בריאות, פנאי ונופש, זאת תוך הישענות על מערכת תחבורה מתקדמת. כחלק מכך, התוכנית עושה מהפכה של ממש בכל הקשור לתשתיות במרחב תתכנן בצורה מיטבית את פריסת התשתיות, דגש נוסף הינו פריסת שטחי התעסוקה, תכנון מרחבי מייתר את הנוהג שהתפתח עד היום של "קניבליזם תכנוני" שהרצון לאזורי תעסוקה הביא לאזורי תעסוקה לא רלוונטיים. לצד זאת, התוכנית משמרת את צורות החיים בכפר והעיר, הכפר מספק את השטחים הפתוחים מחד ויקבל את השירותים מהעיר מאידך. אני מודה לשר הפנים, משה ארבל, שהבין את החשיבות הרבה בקידום תוכנית זו, ונתן לה רוח גבית"
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
