הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי התכנסה היום לדיון בדו"ח המבקר על טיפול הרשויות במבנים מסוכנים שנכתב בתקופת קריסת הבניין בחולון ופורסם ביולי האחרון. בדיון עלו הכשלים כפי שפורסמו בדו"ח המבקר על חוסר תכניות עבודה, אכיפה, תקצוב וטיפול הרשויות במבנים מסוכנים. בדוח מבקר המדינה הוצגה תמונת המצב ב44 רשויות שנבדקו בהן קיימים 4,840 מבנים מסוכנים ובעשרות רשויות לא קיימים נוהלים/חוקי עזר או התקיימו ישיבות בנושא.

בתגובה למצב אמר יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, "המדינה מפילה הרבה דברים על הרשויות המקומיות והשלטון המקומי. אני לא מתרשם שמשרד הפנים עשה מאמצים בנושא - מדובר בחיי אדם והמדינה אינה יכולה למשוך את ידיה. לצערי אין כל יד מכוונת ולשלוח את העיריות לחוקק חוקי עזר עירוניים זו בריחה מאחריות. אנחנו לא מחכים שיקרסו פה מבנים ויהיה אסון. מבקש שיקמו ועדה שתתכלל הכל ותשב על המדוכה עם נציגי השלטון המקומי. על המדינה להקים קרן שתסייע להלוואות לחיזוק מבנים מסוכנים. הכסף יינתן לפי קריטריונים שייקבעו ע"י הממשלה מראש ובהקדם יוכלו לבצע את החיזוק במבנים מסוכנים".

מירה רזין, מנהלת אגף לביקורת שלטון מקומי במבקר המדינה, אמרה על הדו"ח כי למיטב ידיעתה הצוות הבינמשרדי שהוקם בעקבות קריסת המבנה בחולון ב2021 לא התכנס, "בדו"ח עלה שלא רק שאין הגדרה מהו מבנה מסוכן בחוק, 89% מהרשויות לא קיימו בכלל דיון במבנים מסוכנים, 60% לא קבעו פרקי זמן לבדיקת מבנה חשוד כמסוכן, משרדי הפנים והשיכון לא הנחו את הרשויות המקומיות לבצע סקר מבנים, אין לגורמי השלטון המרכזי שנבדקו – משרד הפנים, משרד השיכון, מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין – נתונים על אודות המבנים שהוכרזו על ידי הרשויות המקומיות כמבנים מסוכנים ועל סטטוס הטיפול בהם. ב1980 נקבע התקן שמחייב יציבות של מבנה ויש כ600 אלף יחידות דיור שנבנו לפני תקן זה. הפוטנציאל לקריסת מבנים גדול וזו פצצה מתקתקת".

ודים דוידוב, מפקח מבנים מסוכנים בעיריית ת"א יפו אמר כי כיום עובדים במצב של תגובה - המוקד מגיב לתלונה ומקפיץ את מהנדס וכל זה דורש הרבה מאוד ארגון וכסף. מיכל מאיר, מהנדסת העיר בת ים אמרה כי הלימה בין כמות המבנים המסוכנים לדירוג סוציואקונומי וכי יכולים להטיל עליהם קנסות ומה לא אך זה לא יעזור. לדבריה הצטרפו יובל ברנוב, מהנדס העיר קרית ים ורותם כץ מנהלת אגף פיקוח בינוי בעיריית באר שבע כי יש להקים קרן עבור טיפול במבנים מסוכנים.

ד"ר יוסף בנישתי, מנהל אגף מקרקעין ומיסוי ממשרד הפנים: "גם ברשויות שיש חוקי עזר זה לא פותר את כל הבעיה. יש כאן זכויות קניין ויש מגבלות חוקיות עד היכן שהרשויות יכולות להתערב. בסופו של דבר, גם אם מצליחים לתקן מבנה ולתת לו יכולת לעוד כמה שנים בודדות זה לא יפתור את הבעיה. אם ניקח את פוטנציאל המבנים שנבנו לפני 1980 ולקדם שם התחדשות עירוניות - נמצא הרבה כתמים אדומים ולא תמיד יש כדאיות ליזם להיכנס לשם".

דוד רוטר, מנהל תחום מדיניות במשרד השיכון אמר בדיון כי תמא 38 זו הצלחה שתמשיך לצמצם את מלאי המבנים המסוכנים. התחדשות עירונית לא תוכל להיות בכל מקום והמדניה תצטרך לעשות פעולות ממשלתיות - קרנות ורגולציות על חובות האזרח לחיזוק מבנים".

אילנית שושני, מנהלת אגף מבנים במשרד החינוך עדכנה על טיפול המשרד במבנים מסוכנים במוסדות החינוך: "אנחנו בפרויקט של חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה - יש 1100 מבנים שצריכי

ם שדרוג, במעל 500 אנחנו כבר בשלבים שונים של הפרויקט הזה. זה פרויקט ל25 שנה ויש בצידו תקציב. נפסלו בין 10-15% מבנים שאין כדאיות לחיזוק בהם".