האם קיים קשר בין פליטות מזהמים לאוויר לבין הדירוג החברתי-כלכלי של רשויות מקומיות? מחקר ראשון מסוגו שערך המשרד להגנת הסביבה בוחן את מיקום הפליטות לאוויר בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי של הרשות המקומית
במחקר ראשון מסוגו שערך של המשרד להגנת הסביבה, נבחן הקשר בין פליטות לאוויר לבין הדירוג החברתי-כלכלי של רשויות מקומיות. דירוג זה הוא מדד המסייע בזיהוי אזורי רווחה ואזורי מצוקה וכן עשוי לסייע בשיפור המדיניות של השלטון המרכזי כלפי הרשויות המקומיות. המחקר בוצע על נתוני מצאי 2018 ובימים הקרובים יפרסם המשרד את נתוני מצאי 2021 ומפל"ס 2021.
לפליטות לאוויר השפעות חיצוניות שליליות על בריאות האדם ועל הסביבה, הגורמות לעלויות כספיות, אשר אינן נלקחות בחשבון בעת ביצוע הפעולה. כיוון שעלויות אלו אינן משולמות על-ידי מבצע הפעולה אלא מהוות עול כספי על המשק, הן נקראות "עלויות חיצוניות". העלויות משתנות בין מזהם למזהם.
העלויות החיצוניות במחקר זה משמשות כאמצעי לייצוג הפליטות לאוויר, שכן לא ניתן לחבר כמויות פליטות מזהמים שונים יחד, אך ניתן לחבר את העלויות החיצוניות הנובעות כתוצאה מפליטתם.
הרשויות במחקר, שערך המשרד להגנת הסביבה בסיוע חברת אקוטריידרס, מסווגות לפי עשרה אשכולות: אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר, ואשכול 10 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר.
מבדיקת כלל סוגי הרשויות יחדיו (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות), עולה כי ברשויות בדירוג חברתי-כלכלי 6-7, שבהן מתגורר מעמד הביניים, כמות הפליטה היא הגבוהה ביותר.
בעיריות, עיקר הפליטות בדירוגים 4 עד 7, עם דגש על פליטה מתעשייה וייצור חשמל בדירוג 4 (רמלה, קריית גת, דימונה, מגדל העמק, ערד, עכו ועוד); במועצות אזוריות עיקר הפליטות בדירוגים 6 ו-7, עם דגש על פליטות מתעשייה וייצור חשמל, גידול בעלי חיים ושריפת פסולת צמחית; במועצות מקומיות נרשמה רמת פליטה נמוכה מכיוון שאין בהם אזורי תעשייה ותעסוקה, אם כי חלק ניכר מהפליטות שכן מתרחשות במקומות אלו, הן משריפה לא חוקית של פסולת עירונית וחקלאית ושריפת עץ לחימום ביתי. במועצות מקומיות, ככל שהדירוג הסוציו-אקונומי נמוך יותר, רמת הפליטה גבוהה יותר.
ככלל, בהתבוננות על כלל הרשויות יחדיו, ניתן לראות כי ברשויות בדירוג חברתי-כלכלי 6 ו-7 רמת הפליטה הגבוהה ביותר. בדירוגים אלה מתגורר מעמד הביניים. עם זאת, כיוון שיש שונות גדולה במאפיינים של סוגי הרשויות (שטח, אוכלוסייה), יש לבחון את הממצאים לפי סוג הרשות כמפורט להלן.
על פי הדוח בין הערים בהן קיימת רמת פליטה גבוהה יחסית הן: בת ים, ראשון לציון, חולון, רחובות ויבנה אשר נמצאות בדרוג 5-7. ערים נוספות הנמצאות ברשימה: קריית ים, גזר, שדרות, נשר, כבר יונה, חדרה ועוד.
עיריות:
בעיריות בישראל חיים כ-6.6 מיליון תושבים. 50% מתוכם בעיריות בדירוג חברתי כלכלי 4 עד 7 בהן רמת הפליטות גבוהה.
בערים רמת הפליטות הגבוהה יחסית מתרחשת בדירוגים 4 עד 7. חלק משמעותי מהפליטות ברשויות אלה הן מתעשייה וייצור חשמל. הסבר אפשרי לרמת הפליטות הגבוה יחסית בדירוג הביניים דומה לתופעה במועצות האזוריות - מעמד זה קובע את מקום מגוריו לפי מקומות התעסוקה, אך אינו יכול לאפשר לעצמו כלכלית להרחיק את מגוריו מאזורים מזהמים.
בפרט, רמת הפליטה גבוהה יחסית בערים בדירוג חברתי כלכלי 4 (בקבוצה זו 8 ערים - רמלה, דימונה, עכו, ערד, קריית גת, מגדל העמק, טבריה, טירה). בערים אלו יש מרכזי תעסוקה ותיקים מבוססי תעשייה המוציאים ערים אלו מהדירוגים הנמוכים, אך מהווים מקורות פליטה לאוויר.
רמת הפליטות בעיריות בדירוג חברתי-כלכלי 1 עד 3 נמוכה. גם בעיריות הסבר לכך יכול להיות בהעדר אזורי תעסוקה המביא מצד אחד למחסור במקומות עבודה ולדירוג חברתי כלכלי נמוך, ומצד שני להעדר מקורות פליטה, כגון תעשיה. חלק ניכר מהפליטות שכן מתרחשות בעיריות אלה הן שריפה לא חוקית של פסולת עירונית ושריפת פסולת צמחית.
רמת הפליטות בעיריות בדירוג חברתי-כלכלי 8 עד 9 נמוכה יחסית. דומה לתופעה זו במועצות האזוריות הסבר אפשרי הוא כי ערך הנדל"ן בעיריות אלה גבוה ולכן שוק הנדל"ן דוחק מאזורים אלה פעילויות מזהמות ומעודד שימושים שאינם מזהמים. כמו כן, לאוכלוסייה המתגוררת במועצות אלו יש כוח כלכלי, המאפשר לה לבחור להתגורר במקום מרוחק יחסית ממקורות פליטה, למנוע הקמה של מקורות פליטה חדשים בקרבתה ולפעול לסילוקם של אלו הקיימים.
המשרד להגנת הסביבה נמצא בשלב היישום של תוכנית "התקאדום הסביבתי", לשיפור מצב הסביבה ביישובי החברה הערבית, כחלק מהמאמץ הממשלתי לשיפור מצב התשתיות ואיכות החיים ביישובים אלו. תוכנית זו מיועדת, בין היתר, ליישובים בקטגוריה זו. התוכנית שמה דגש על טיפול בפסולת בחברה הערבית, באופן שעתיד לצמצם משמעותית את שריפות הפסולת הבלתי חוקיות שמובילות לפגיעה בבריאות הציבור.
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה