לרגל פתיחת אירועי הגאווה ברחבי הארץ, האגודה למען הלהט"ב בישראל מפרסמת את מדד הגאווה ברשויות המקומיות שבוחן בכל שנה את יחסן של רשויות מקומיות נבחרות לקהילה הגאה, במטרה לשפר את איכות החיים ותחושת הביטחון ללהט״ב במרחב המקומי. הציונים ניתנים בקריטריונים הבאים: תרבות, חינוך, תשתית במבנה הארגוני, נראות במרחב הציבורי ורווחה, על פי הנתונים חמשת הערים שזכו במדד הגבוה הן:
1. תל אביב-יפו
2. גבעתיים
3. רמת גן וראשון לציון
4. חיפה
5. כפר סבא
בת ים נמצאת במקום 31 מתוך 46 רשויות ובנימוקים לבחירה נכתב : לראשונה בבת ים נפגש השנה ראש העיר עם נציגות מהקהילה הגאה בעיר, מספר פעמים התקיימו מפגשים עם יחידות רלוונטיות נוספות בעירייה. כך נוצר מרחב ליווי המאפשר טיפול מעקב ופתרון בסוגיות שעולות.
המדדים בהם עמדה בת ים
חינוך:
יש קבוצה פעילה של ארגון איגי ויש אחראי להט"ב בשירות הפסיכולוגי החינוכי.
לעומת זאת לא הוכשרו אנשי הצוות החינוך בעיר בנושא נוער/ משפחות של הקהילה הגהה כולל בחינוך הממלכתי דתי, לא התקיימה הנגשת מידע לצוותים באגף החינוך והכשרת צוות בשירות הפסיכולוגי חינוכי שעוסק בתחום הלהט"ב.
רווחה
קיים עו"ס שאחראי על נושא הלהט"ב, אך לא בוצעו הכשרות בנושא ונפתחו קבוצות תמיכה וליווי להורים, אין שירותים הייעודיים לקהילה בתחום גיל הזהב, מקרי אלימות על רקע להט"ב פובי ועוד.
נראות במרחב הציבורי ותרבות
כאן העירייה לא עמדה באף קריטריון- לא לקחה חלק פעיל באירועי הגאווה על ידי תליית הדגלים, פרסומים ברשתות החברתיות ובשלטי חוצות על הפעילויות לקהילה. העירייה לא השתתפה במימון אירועי הקהילה ואף לא שלחה את נציגיה להשתתף בהם.
תשתית במבנה הארגוני
גם כאן לא עמדה העירייה באף קריטריון - לא בצעה התאמה של הטפסים הרשמיים עבור הקהילה, לא קיימת חברת מועצה המחזיקה את תיק הלהט"ב ואחראית על הועדה העירונית בנושא.
