הערב מדינת ישראל מרכינה את ראשה לזכר חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. נכון ליום הזכרון תשפ"א אבדה המדינה ישראל 23,928 חללים שאבדו את חייהם במאבק על בטחון המדינה, כאשר מתוכם 388 חיילים ו51 שנפלו בעת פעולות האיבה .
לציון יום הזכרון והנצחת זכר הנופלים נביא את סיפורם של שניים מחללי בת ים: טוראית נעמי אברהם ז"ל ואילנית אוחנה ז"ל.
הפרטים מתוך אתר יזכור ואתר לעד לזכר חללי פעולות האיבה.
טוראית נעמי אברהם ז"ל
אתר יזכור
בת בנימין וברטה. נולדה ביום כ"ו בחשון תשי"ז (31.10.1956) בתל-אביב. למדה בבית-הספר היסודי 'הנגב' שביפו, המשיכה וסיימה את לימודיה בבית-הספר התיכון עירוני ו' שבתל-אביב בהצלחה, במגמת לימודי המזכירות. נעמי היתה נערה חביבה ואהובה על כולם ויחסיה עם שכניה ועם חבריה ללימודים היו מצוינים. היא היתה חברותית ורכשה לעצמה חוג-ידידים גדול ונאמן. בבית היתה נעמי הבת הבכורה, ועל-כן ידעה לשמש דוגמה לאחיה ולאחותה ולהיות מקור-גאוה להוריה. היא אהבה את בני-משפחתה, דאגה להם ועזרה להם ככל-יכולתה ולא מתוך הרגשת כורח אלא באהבה וברצון. עוד בבית-הספר היסודי גילתה נעמי נטיות אמנותיות והתמחתה בציור. במשך שנים הקדישה שעות רבות לתחביבה זה והגיעה להישגים נכבדים. היא אהבה ספרות וקראה ספרים רבים, ובשעות-הפנאי הנותרות אהבה להתכתב עם בני-נוער בגילה ברחבי-העולם. כשסיימה נעמי את לימודיה בבית-הספר התיכון, התחילה לעבוד במשרד עורכי-דין בתל-אביב. היא הספיקה לעבוד במשרד כחמישה חודשים, עד למועד גיוסה לצה"ל, ובפרק-זמן קצר זה התחבבה על מעסיקיה וגילתה כישרון רב ומיומנות בעבודתה.
נעמי גויסה לצה"ל בדצמבר 1974 והוצבה לפיקוד הגדנ"ע. לאחר הטירונות נשלחה ליחידה באזור תל-אביב כפקידה.
ביום ח' בשבט תשל"ה (20.1.1975) נפלה נעמי בעת מילוי תפקידה. ביום 14 בינואר 1975, בעת שחצתה את הכביש ליד המחנה שבו שירתה, נפצעה נעמי ושכבה ללא הכרה עד שנפטרה. הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאירה אחריה אב ואם בהיריון, אח ואחות. אחרי נפילתה ילדה האם בת, וניתן לה השם ענת-נעמי לזכרה של נעמי ז"ל.
משפחתה תרמה לזכרה ספר-הפטרות וספרים נוספים, ולוח-שיש לבית-הכנסת שבעיר- מגוריה, בת-ים.
אילנית אוחנה ז"ל
אתר לעד
אילנית, בת קלרה וז'ק, נולדה בד' בסיוון תשל"ג (04.06.1973).
היא גדלה בבת ים, למדה בתיכון "מיטרני" בחולון. נערה נבונה הייתה, מלאת שמחת חיים, עליזה וצחקנית.
ביום שלישי י"ב באדר ב' תשנ"ב (17.03.1992), סמוך לתשע בבוקר, הגיע מחבל ערבי מעזה לרחוב אילת ביפו והחל במסע הרג, עם סכין וחרב בידו. הוא פצע את אילנית, שעברה במקום בדרכה לטיפול שיניים. היא רצה אל מוסך בפינת הרחובות אילת-אליפלט, אך המחבל בא לשם בעקבותיה.
במוסך המחבל דקר למוות את בעל המקום עבד אל כרים אל גני, שניסה לעזור לאילנית. אחר כך הוא רצח את אילנית.
המחבל המשיך לכניסה למועדון "זמן אמיתי" הסמוך, שם הוא פצע כמה נערים שהגיעו למקום לחגוג מסיבת פורים.
בעוד המחבל פוגע בצעירים בכניסה למועדון הגיע למקום שוטר וירה בו למוות.
אילנית הייתה בת 18 שנים בהירצחה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בחולון.
"כשמה כן היא הייתה", ספד לאילנית ראש העיר, "אילן לכל מכריה ומשפחתה".
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה