"זה סוד שהמטופלים שלי אף פעם לא יידעו עליי"- בית החולים קפלן יצא בפרוייקט מיוחד לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל במסגרתו עובדי המרכז מספרים על על יקיריהם אותם שכלו במלחמות ובפעולות האיבה.
לדברי בית החולים זה יכול להיות כל אחד; המזכירה שקבעה לכם את התור. הרופא או הרופאה שלכם. האחות שטיפלה בכם במיון. המשנע שהעביר ממחלקה למחלקה או הרנטגנאית שבדקה אתכם. הם אבות ואימהות, בנים ובנות, סבים וסבתות, אחים ואחיות, דודים ובני דודים - שכולים, שאיבדו את היקר להם מכל בישובי העוטף, בבסיסי הדרום, במסיבה ברעים, בקרבות בעזה, בפיגועי תופת ובמלחמות ישראל.
רחל בן ישי עמר, עובדת משק במחלקת אשפוז יום פסיכיאטרי, מספרת על אחייניתה, מרסדס אוריה עמר ז"ל:
מרסדס גדלה והתחנכה בקריית עקרון. למדה בבית ספר יסודי ע"ש יצחק בן צבי בקריית עקרון ובהמשך בתיכון "אורט" ברחובות. היא הייתה נערה יפת תואר, חברותית ואהובה על הבריות. בת מסורה להוריה ואחות אוהבת לאחיה התאומים.
כשסיימה לימודים היא התנדבה במשך שנתיים בבית חולים במסגרת שירות לאומי (בבית חולים קפלן?)
מגיל צעיר אהבה טיפוח ויופי, ולאחר השירות הלאומי החלה ללמוד קוסמטיקה כמקצוע: עיצוב ריסים וגבות, בניית ציפורניים וטיפולי פנים. במקביל ללימודיה עבדה כמוכרת בחנות לאביזרי אופנה ולאחר מכן בחנות נעליים. כעבור זמן, ניהלה עם אחותה את בית הקפה "פלפלת" בבית החולים "קפלן" ברחובות.
בהמשך השתלבה במכון היופי "כינרת ממן" ובלטה כעובדת חרוצה ומוכשרת. חלומה היה להמשיך ללמוד ולפתוח עסק משלה בתחום הקוסמטיקה.
מרסדס נישאה והתגוררה ברחובות, אבל כעבור זמן התגרשה. חלומה היה למצוא בן זוג אמיתי ואוהב ולהקים עמו בית כשר ומשפחה אוהבת. היא הייתה אישה מאמינה ויראת שמיים. אהבה ללכת לשיעורי תורה, עלתה לקברי צדיקים והרבתה לבקר בכותל, במיוחד בתקופת חגי תשרי. במכתב שכתבה ביקשה: "אבא שבשמיים, תשמור על המשפחה שלי מכל פגע רע ועין הרע. אבא שבשמיים, מרוב שאני אוהבת אותך אני בוכה מאושר. רציתי להגיד לך שגם כשאני בנפילה אני קמה בזכותך על הרגליים. תודה על הכול. כל מה שייעשה איתי, אני אקבל באהבה". סיפרו מכריה: "בסרטונים שהייתה מעלה תמיד הייתה מודה לבורא עולם, מודה על הטוב והקיים ותמיד ראתה את חצי הכוס המלאה".
מרסדס אהבה ללכת לחדר כושר, לשמוע מוזיקה וליהנות מהחיים. הייתה מוקפת בחברים, אירחה ובישלה, בעיקר אוכל מרוקאי.
מרסדס תכננה לבלות בלילה שבין שישי לשבת השבעה באוקטובר במועדון בתל אביב אך החברים שהצטרפה אליהם החליטו על שינוי ובחרו להגיע לפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים. שם, יחד עם עוד כשלושת-אלפים מבלים, הם רקדו ושמחו.
עם תחילת מתקפת המחבלים היא וחבריה ניסו להימלט ונסעו לכיוון קיבוץ מפלסים, אך הכביש שרץ מחבלים שחלקם אף לבשו מדי חיילי צה"ל, מה שהטעה חלק מהבורחים. החברים יצאו מהרכב וברחו לכיוון המטעים. באותו זמן היו בקשר עם משפחותיהם, אך בשעה 9:24 אזלה הסוללה בטלפון של מרסדס וזה היה הקשר האחרון איתה. בשתיים או שלוש השעות הבאות החבורה הסתתרה במטעים, עד שהמחבלים איתרו אותם.
מרסדס אוריה עמר נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 33. הובאה למנוחות בבית העלמין בקריית עקרון.
הותירה אחריה הורים, אח ואחות.
יהי זכרה ברוך.
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
