הערב מדינת ישראל מרכינה את ראשה לזכר חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. נכון ליום הזיכרון תשפ"ב אבדה המדינה ישראל 24,068 חללים שאבדו את חייהם במאבק על בטחון המדינה, כאשר מתוכם הם בניה של קריית עקרון.

לציון יום הזיכרון והנצחת זכר הנופלים נביא את סיפור חייו של אחד מבניה ובנותיה של קריית עקרון.

הפרטים מתוך אתר יזכור.

רב טוראי, נועם צברי ז"ל

בן הזקונים של אביבה ומשה. נולד בשבת, כ"ה באדר ב' תשמ"ט (1.4.1989) בבית החולים "קפלן" שברחובות. אח לאוהד ושמרית. נועם בא לאוויר העולם לאחר אחת-עשרה שנות ציפייה ארוכות. נועם התחנך וגדל על ברכי היהדות והתורה ושאב מהן את תכונותיו ואת נועם הליכותיו. הוא החל את לימודיו בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי "אוהל מאיר" שבקריית עקרון, מקום מגוריו. כבר אז גילה התעניינות ובקיאות בעולם המחשבים.

נועם המשיך את לימודיו בחטיבת הביניים ובתיכון "אורט רחובות", שם למד במגמת מחשבים. את לימודיו סיים בהצטיינות עם תעודת בגרות מלאה ותעודה טכנולוגית.

נועם מיזג ושילב בחייו טוהר מידות לצד רכישת השכלה ודעת. הוא ניכר בצניעותו ובענווה שבו, בחכמתו הרבה וביכולת נתינה אין-סופית. כיבוד הוריו היה בעבורו ערך עליון ומקודש, והדבר בא לידי ביטוי ביחסו החם והאוהב לסבו וסבתו, ולאחר גיוסו השתדל בכל חופשת שבת לבקרם ולחמם את לבם. נועם האמין בפיתוח אישי לצד זרימה טבעית, והפסוק "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" היה נר לרגליו. הכול כינוהו "משכין שלום" ובחיוכו המלאכי היה משרה רוגע ועוצמה. באצילות מידותיו ובחן הליכותיו כבש את כל רואיו ונטע בהם תחושת ביטחון. הוא כיבד כל אדם באשר הוא מתוך סובלנות ואמון.

נועם התגייס לצה"ל ב-28.11.2007 למערך הנ"מ של חיל האוויר ועבר טירונות רובאי 03 כלוחם ברקן. הוא אהב מאוד את השירות הצבאי והיה גאה להיות חייל ולוחם בצה"ל. לאחר מותו נמצא בתיקו מכתב שכתב בזמן אבטחת יישובים בהר ברכה, המעיד על אמונתו בדרך שבחר בה: "... קשה מאוד בשמירות, אין שעות שינה, אך כל זה הופך אותי לגבר. כמו שאומרים 'קשה באימונים קל בקרב'. לא מבקש להיות ג'ובניק בקריה כי אז ארגיש שאני לא ממצה את עצמי. אני ארגיש ריקנות. אני רוצה לשרת את המדינה שלי בכבוד...".

חבריו ומפקדיו של נועם תיארו אותו כ"כחבר אמיתי, מלא שמחת חיים. המסירות והרגישות התמזגו עם ישירות ופשטות מופלאה ויצרו אדם צנוע, נעים הליכות ואהוב על כולם...".

ביום רביעי, ל' בשבט תשס"ח (6.2.2008) נפל נועם בעת מילוי תפקידו. עת חזר מאימון צבאי התיישב נועם על סלע עם חבריו בבסיס, ובמהלך השיחה התמוטט ונפל. מאמצי הצוות הרפואי להצילו עלו בתוהו, ובדרכו במסוק לבית החולים נפטר. נועם עלה בסערה השמימה בשיא פריחתו, בפתאומיות בלתי נתפסת, בשקט האופייני לו, והשאיר את משפחתו המומה וכואבת. בן תשע-עשרה היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי ברחובות. הותיר אחריו הורים, אח ואחות. על מצבתו נחקקו המילים "נועם המלאך שלנו סמל לטוהר נתינה וענווה / נזכור אותך לנצח בלבנו בגעגוע ואהבה". לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-טוראי.

משפחתו של נועם שמה לה למטרה להנחיל את מורשתו לדורות הבאים ומקיימת לזכרו פעולות הנצחה רבות. בבית משפחתו מתקיימים שיעורי תורה ומדי שבת קוראים תהילים לעילוי נשמתו. ביום 1.4.2008, יום הולדתו התשעה-עשר של נועם, התכנסו חברים, חיילים ובני משפחה בבית המשפחה.

ביום 6.7.2008 התכנסו חבריו וקרוביו של נועם בבית המשפחה כדי לשחזר את רגעיו האחרונים ולהעלות זיכרונות. הדברים שנאמרו כונסו באלבום מיוחד.

בחודש נובמבר 2008 ניטע עץ לזכרו של נועם בבית הספר לנ"מ בבסיס בו נועם מסר את נפשו. שמו של נועם הונצח בגן הילדים שבמזכרת בתיה ןכן קבוצת אחריי הקימה פינת זיכרון בבית נעם הנקרא על שמו.