הצוות הבינמשרדי לצמצום השימוש בגפ"מ (גז בישול ביתי ), בראשו עומד מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, סיים את עבודתו ויגיש את המלצותיו לאישור הקבינט הכלכלי-חברתי. בין ההמלצות הבולטות: התאמת תקן הבנייה, כך שבדירות חדשות תהיה חובה להתקין מערכת תלת פאזית, בחינת האפשרות לפרוס את התשלום על מעבר ממערכת חד פאזית למערכת תלת פאזית על פני מספר שנים בבנייה קיימת, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות במעבר מכיריים מבוססי גפ"מ לאינדוקציה באמצעות תקציבי רווחה, הגדלת האגרה השנתית על רכבים המונעים בגפ"מ ויציאה בקמפיין הסברתי לעידוד הציבור לעבור משימוש ביתי בגפ"מ לחשמל בכפוף לתקציב ייעודי

צוות בין משרדי, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, ובהשתתפות נציגי המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה ומשרד הכלכלה והתעשייה, סיים השבוע לגבש את המלצותיו בנוגע לתכנית לצמצום השימוש בגפ"מ במגזר הביתי, במגזר המסחרי-עסקי ובמגזר התעשייתי. זאת, תוך התבססות על חשמול המגזרים ושימוש בטכנולוגיות נקיות. הצוות קם בהמשך להחלטת ממשלה 1231 בנושא אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה, והוא יגיש את המלצותיו לאישור הקבינט הכלכלי-חברתי.

להלן הקטגוריות בהן קיימות המלצות:

בכל הקשור למעבר לחלופות חשמליות במגזר הביתי, ממליץ הצוות להתאים את תקן הבנייה, כך שבדירות חדשות תהיה מערכת תלת פאזית, המאפשרת שימוש בחשמל לצורך בישול וחימום הבית. אחד מהחסמים למעבר של משקי בית לכיריים על חשמל הינו הדרישה להגדלת הספק החשמל בדירה, כאשר כיום התקנה של מערכת תלת פאזית בדירה מהווה סטנדרט מקובל בבנייה, איך אינה חלק מהתקן.

כמו כן, ממליץ הצוות לרשות החשמל ומועצת החשמל לבחון את רכיבי העלות של מעבר ממערכת חד פאזית למערכת תלת פאזית בבנייה קיימת, שכן התעריף להגדלת החיבור נע בין 1,182 ₪ ל-5,789 ₪. מדובר בעלות המוטלת על הצרכן, כאשר למשקי הבית אין תמריץ להשקיע את הכסף, לאור העובדה שההשקעה מחזירה את עצמה רק לאחר שנים רבות. כיום, כ-48% ממשקי הבית מחוברים למערכת חד פאזית, כאשר עיקר הפער הינו בדירות ישנות שבנייתן הסתיימה בתחילת שנות ה-80.

בהקשר זה, הצוות ממליץ כי תיבחן האפשרות לפריסת תשלום המעבר ממערכת חד פאזית למערכת תלת פאזית על פני מספר שנים. יש לציין כי בהקשר זה, בארה"ב ובאירופה מסבסדים למשקי הבית את חלק מהעלות להתאמת המעבר לרשת החשמל בבנייה קיימת.

כמו כן, משרד האנרגיה והתשתיות ייצא בקמפיין פרסומי הנוגע ביתרונות במעבר משימוש בכיריים הפועלות על גפ"מ לכיריים חשמליות (בהיבטים של בטיחות, כלכליות, בריאות ושמירה על הסביבה), זאת בכפוף לתקציב ייעודי. הסיבה לכך היא שאחד מהחסמים למעבר של צרכניים בייתים לשימוש באינדוקציה בבישול הוא שבישול בגז נתפס כאיכותי ואמין על פני החלופות החשמליות. בעולם נעשו צעדים רבים בתחום ההסברה במעבר ממערכות גפ"מ לאינדוקציה, בין היתר באיחוד האירופי בכלל ובהולנד בפרט, וכן הונגש מידע על השפעת שימוש דלק פוסילי (סביבתית וכלכלית) ואלטרנטיבות קיימות.

המלצה נוספת עוסקת בכך שמשרד האנרגיה והתשתיות, משרד האוצר ומשרד הרווחה יקימו צוות להקצאת חלק מתקציב "התייעלות באנרגיה לאוכלוסיות חלשות", כך שזה יסייע לאוכלוסייה המתאימה להסב את מערכות הבישול והחימום שלהם מגפ"מ לחשמל. המלצה זאת נגזרה, בין היתר, מהמידע שעלה בסקירה הבינ"ל, שכן במדינות באירופה, למשל, יש מענקי הסבה לשימוש בחשמל במגזר הביתי.

בכל הקשור למעבר לחלופות במגזר המסחרי והתעשייתי, יקודם מתווה להרחבת פריסת רשת הגז הטבעי ברשת החלוקה, בדגש על צרכני הגפ"מ המשמעותיים. כמו כן, ייבנה מתווה למעבר של מסעדות ובתי קפה מכיריים הפועלות על גפ"מ לכיריים מבוססות חשמל. כיום יש בישראל למעלה מ-15 אלף מסעדות, כאשר העלות למעבר בין תנורים ובכיריים מבוססים גפ"מ למכשירים דומים הפועלים על חשמל נעה בין 8,000-80,000 ₪. על פי אומדנים שונים שנערכו בצוות, עלה כי ישנה כדאיות רבה במעבר לחשמל מבחינת העסקים, אך עם זאת, ענף המסעדנות מאופיין בעסקים ברמת סיכון גבוהה שאין להם את יכולת מימון המעבר מגפ"מ לשימוש בחשמל. לאור זאת, מציע הצוות לקדם מתווה בנושא ואף לשקול מענקי הסבה ו/או מענקי התייעלות באנרגיה לצרכני גפ"מ גדולים. בסן פרנסיסקו, למשל, נקבע מענק משמעותי למסעדות, אשר מבצעות את המעבר מגפ"מ לחשמל (מענקים בהיקפים של עד 10,000 דולר).

בתחבורה הכבדה, ממליץ הצוות להגדיל את האגרה השנתית על כלי רכב מונעים בגפ"מ. ככל שהנושא לא יוסדר במסגרת מס הנסועה, ממליץ הצוות להגדיל את אגרת הרישוי על כלי רכב המונעים בגפ"מ ב-4,000 ₪ לשנה.

הצוות ממליץ כי משרד האנרגיה והתשתיות יבחן בעתיד את היקף הצמצום בשימוש בגפ"מ ויעמוד על הצורך בהתאמת הכמויות הנדרשות לאחסון.

רקע

צריכת גפ"מ בישראל לפי שימושים בשנת 2021 מעלה כי השימוש הכי גבוה בו הינו במגזר התעשייתי (37%) ולאחר מכן במשקי הבית (31%), מסחר ושירותים (22%), תחבורה (5%) ואחר (5%).

במגזר הביתי, השימושים העיקריים הינם לבישול (כ-60%) וחימום (כ-35%). לשימוש אלה קיימות חלופות חשמליות שמסוגלות לספק את הצרכים באיכות וביעילות כלכלית. הצוות איתר שני חסמים עיקריים למעבר לשימוש בחלופות חשמליות במגזר הביתי: הראשונה, סיבה כלכלית – למרות שלאורך שנים, חשמול המגזר הביתי מביא לחיסכון כספי, הרי שבמעבר לשימוש בחשמל נדרשת השקעה ראשונית של 4000-10,000 ₪, מה שמרתיע את משקי הבית. השנייה, סיבה תרבותית – בישול בגז נתפס כאיכותי ואמין על פני האלטרנטיבות החשמליות.