עיריית תל אביב-יפו מצטרפת לערים המתקדמות ביותר בעולם בשקיפות נתונים ומשיקה את TLV Open Data, אתר המאגרים העירוניים הפתוחים.

בארץ ובעולם קיימת מגמה הולכת וגוברת של פתיחת והנגשת מאגרי נתונים לטובת הציבור הרחב, לבעלי עניין מקצועי ומפתחי אתרים ואפליקציות. משמעות הדבר היא מתן גישה חופשית לנתונים ברמות חשיפה שונות תוך שילוב כלים גרפיים ואינטראקטיביים לצורך הורדה וניתוח המאגרים.

ערים גדולות בעולם כמו ניו יורק, לונדון, פריז וברלין כבר פתחו את מאגרי המידע שלהן לציבור, וכעת תל אביב-יפו הינה בין הערים הישראליות הראשונות שמצטרפות למגמה ומשיקות את פלטפורמת TLV Open Data הכוללת מאגרים מתחום הדמוגרפיה, התחבורה, הבינוי, החינוך, הקהילה ועוד. הפלטפורמה מרכזת בתוכה מידע רשותי רב במקום אחד, דבר המגביר את השקיפות הרשותית ואת היכולת לבדוק ולעקוב אחר העשייה בעיריית תל אביב-יפו בפשטות ובצורה נגישה, עם יכולת שליפה מהירה, ניתוח מגמות וויזואליזציה של המידע.

בנוסף, הנתונים משמשים את יחידות העירייה לקבלת החלטות ומסייעים למתכנני העיר ולקובעי המדיניות.

בין המאגרים אשר חשופים לציבור:

• מאגר דיווחי התושבים למוקד 106 בשלמותו – למאגר זה שימושים פוטנציאליים רבים. לדוגמא, באמצעותו ניתן לסווג מפגעים שונים לפי שכונה. כך, ניתן לראות אילו מפגעים דווחו לאורך זמן, לנתח ולהבין מה מעסיק את התושבים בכל שכונה ושכונה.


• מאגרים תחבורתיים: בין המאגרים התחבורתיים ניתן למצוא מאגר מיפוי של מסלולי נסיעות הקורקינטים השיתופיים בעיר. מידע זה יכול לסייע למפתחים לייצר אפליקציות הבנויות על נתוני צירי הנסיעות, בדומה לאפליקציית WAZE. מידע זה הינו מידע יקר ערך לחברות התחבורה השיתופית אשר מקבלות הצצה לצירי מוצא-יעד פופולריים.


• מאגר רשומים במרכזים קהילתיים: בפלטפורמה העירונית החדישה מופיע גם מאגר נתוני התושבים (כמויות) הרשומים במרכזים הקהילתיים, עד לרמת החוג. כך, ניתן למפות את כלל השירותים הקהילתיים שהעירייה מספקת לתושבים ולנתח את ההיצע והביקוש לחוגים השונים. מידע זה מסייע למחקרים חברתיים ולניתוחים עסקיים פוטנציאליים אשר באמצעותם ניתן לזהות חוסר או עודף מענה באזור מסוים.


• מאגרי היתרי הבנייה – הכולל בקשות רישוי, היתרי בנייה ועוד. מדובר במידע נדל"ני יקר ערך למפתחים ולחברות נדל"ן ובינוי שונות.

כיום נמצאים ב-TLV Open Data כ-130 מאגרי מידע מעשרה עולמות תוכן (אוכלוסייה, תחבורה, קהילה תרבות וספורט, בנייה ודיור ועוד) כאשר כ-100 מאגרים הם מבוססי מקום (מוסדות ציבור, חניות אטותל, רכיבת כלים שיתופיים, חלוקות גיאוגרפיות עירונית ועוד).

בעתיד הקרוב יתווספו לפלטפורמת TLV Open Data גם נתוני החינוך בעיר (מספר תלמידים במוסדות לפי זרם, שלב חינוך ועוד) ונתוני הרשומים לקאנטרים הקהילתיים. מהלך זה ישלים את התמונה הסטטיסטית של פעילות הקהילה, הפנאי והספורט המוענקות על ידי העירייה.

תולדות הפרויקט:

בשנת 2016 אגף המחשוב של עיריית תל אביב-יפו יזם האקתון עירוני למפתחי אפליקציות ויחד עם המרכז למחקר יצרו פלטפורמה של נתונים זמינים כמו נתוני אוכלוסייה בפורמט אקסל ומספר קבצים של שכבות גיאוגרפיות. בשנת 2018 הפלטפורמה של Open Data הופכת למאגר (במקום קובצי אקסל נוצר חיבור למאגר ה-BI). באותה השנה השתתף הפרויקט בתחרות עירונית לחדשנות ואומץ על ידי סמנכ"ל העירייה כפרויקט שיש לקדם ולפתח. בשנת 2020 המאגר התרחב והוחצן לתושבי העיר והתווספו בו פונקציות גרפיות חדשות כמו Power BI. כיום TLV Open Data מתופעל על ידי צוות עירוני אשר אמון על פיתוחו וניהולו.

לינק למאגר באתר העירייה: https://opendata.tel-aviv.gov.il/

עיריית תל אביב-יפו הציבה בכיכר השעון ביפו מייצבים אמנותיים מרהיבים לציון חג הסגד, במטרה להנכיח את התרבות, המורשת והמסרים הרוחניים של החג במרחב הציבורי. המייצבים הוקמו על ידי יחידת קליטת יוצאי אתיופיה במישלמה ליפו, השלוחה העירונית ביפו.

המייצבים, שיישארו מוצגים עד לחג הסגד, עוצבו על ידי האמן הרב-תחומי שמעון וונדה. יצירות האמנות מבטאות את ערכי החג – טהרה, כמיהה, התחדשות ושאיפה לגאולה – תוך שימוש בסמלים ובמוטיבים ייחודיים מקהילת יהודי אתיופיה.

בין הדמויות והמשמעויות המוצגות ניתן למצוא את רב הקהילה האתיופית, אישה מתפללת, ילד וילדה, ואישה עם משא כבד, המייצגים את ההנהגה הרוחנית, מרכזיות התפילה, העתיד וההמשכיות של המסורת והתקווה לדורות הבאים, והמסע הפיזי והרוחני של הקהילה בדרך לירושלים, בהתאמה.

המיצבים מלווים בתאורה צבעונית המעצימה את תחושת ההתאחדות, תוך שילוב צבעים וצורות המזוהים עם התרבות האתיופית.

לצד המיצבים תתקיים מחר, שלישי, 26 בנובמבר לקראת השעה 17:00 תהלוכה חגיגית שתחל בהוצאת ספר תורה בבית הכנסת 'גיבורי ישראל' ביפו, עד לאירוע המרכזי שיכלול פעילות במרכז הקהילתי 'בית רק"ע' בה תוצג תערוכת יהדות אתיופיה, מופעים ייחודיים ודוכנים לצד מטעמי המטבח האתיופי לרווחת הציבור הרחב.

עיריית תל אביב-יפו ממשיכה לקדם את הערכים של פלורליזם, רב-תרבותיות וקבלת האחר, תוך הנכחת המורשת והתרבות של קהילת יוצאי אתיופיה במרחב העירוני. במסגרת פעילויות אלה, מלבד הצבת המייצבים בכיכר השעון, משקיעה העירייה רבות בפיתוח והעצמה של הקהילה. יוזמות אלו נועדו לחבר את הציבור הרחב למסורת העשירה של הקהילה האתיופית ולשמור על מורשת ייחודית זו.

באמצעות יחידת הקליטה של הקהילה, מקודמות מגוון פעילויות לשיפור איכות החיים של הקהילה בתחומי תעסוקה, חינוך בלתי פורמלי, מעורבות חברתית ושיתופי פעולה.

הפעילויות מבטאות את מחויבות העירייה לחיזוק קהילת יוצאי אתיופיה והנגשת התרבות האתיופית לכלל הציבור כחלק מהחזון העירוני לקידום חברה שוויונית ומכילה.

בנוסף, היום חנכה העירייה את ת"א תרבות פייטלוביץ', מרכז עירוני חדש המוקדש לאמנים, יוצרים ויזמי תרבות בני הקהילה האתיופית בישראל. מטרת המרכז היא לשמש כמנוע לפיתוח, קידום ועיסוק מקצועי ביצירה ותרבות ישראלית-אתיופית. השקתו מהווה שריקת פתיחה לאירועים העירוניים אשר יתקיימו ברחבי העיר לכבוד חג הסגד.

צילומים:קרדיט צילום: אדם שולדמן