ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב קיימה דיון ראשון בהצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, על מנת להעניק להם הזדמנות שווה להצלחה במערכת החינוך.
יוזמי הצעת החוק, חברי הכנסת מאיר כהן ומיכאל ביטון הסבירו כי הצעת החוק תיתן מענה לעשרות אלפי תלמידים מתחת לקו העוני וזקוקים לאבחונים בשל קשיי למידה מהם הם סובלים. עקב מצוקה כלכלית ובשל עלותם הגבוהה של האבחונים, המגיעה לאלפי שקלים, נאלצים הורים רבים לוותר על ביצוע אבחון לקויות למידה. התוצאה היא שאלפי ילדים בכל שכבת גיל לא זוכים להזדמנות חינוכית שווה, רק עקב מצבם הכלכלי הקשה של הוריהם. לפי הצעת החוק, מנהל מוסד חינוך יפעל לאיתור ילדים זכאים אשר קיימת סבירות שהם בעלי לקות למידה וכך ילדים זכאים יוכלו לקבל אבחון אותו תממן המדינה.
ח"כ מיכאל ביטון, מיוזמי הצעת החוק: "אבחונים פסיכו דידקטיים נהיו לעשירים. כל המחקרים מראים שהאבחונים בקרב השכבה סוציו אקונומית הגבוהה שם גבוהים פי כמה וכמה מאשר בבתי ספר עם מדדי טיפוח נמוכים." ח"כ מאיר כהן, מיוזמי הצעת החוק: "את העוול הזה אנחנו צריכים לתקן. מגיע לכל ילדי ישראל להתחיל על קו הזינוק ולא מאחוריו."
משרד האוצר טרם נקב בעלות תקציבית של החוק. אמירה של נציג אגף התקציבים דן פיקמן עוררה את זעם הח"כים: "עלות האבחון הישירה היא 3,000 ש"ח לילד, אבל העלות העקיפה היא מה נובע מהאבחון – אם זה מהגן, אז אח"כ זה משתרשר לעלוּת כיתה (חינוך מיוחד)." היו"ר ח"כ טייב: "הנתון הזה בכלל לא צריך להיכנס לנוסחה". ח"כ נעמה לזימי: "ומה העלות של אי האבחון? ח"כ ביטון :"ומה העלות של פנימיה?"
סיגל אלה מאגף התקציבים במשרד החינוך: "לפי נתוני הלמ"ס ישנם 610,000 תלמידים בגילאי 6-18 ומתוכם כ-60,000 שחיים מתחת לקו העוני. 26% מהם כבר עברו איבחונים ולפי החישוב נשארו 34,000 תלמידים שלא עברו איבחון. עלות האיבחונים עשויה להגיע ל-200 מלש"ח." חברי הכנסת הציעו להתחיל את ההליך כפיילוט על שני שנתונים בשכבות הצעירות. "צריך 3-4 מלש"ח לפיילוט." אמר ח"כ ביטון.
מנהלת אגף לקויות למידה במשרד החינוך הילה אהוד מור חיים: "במסגרת תכנית לקויות למידה בוצעו בשנת תשפ"ד 2,867 איבחונים לתלמידי חטיבות הביניים הנמצאות בתוכנית. האיבחונים נעשו מתקציב המשרד ובעלות סמלית של 200 - 300₪ לתלמיד. בכל שנה אנחנו מוסיפים 10 מלש"ח לתכנית והתקציב עולה. האיבחונים הללו התקיימו ב-77 רשויות מכל המגזרים ומכל מדדי הטיפוח והתכנית אמורה להתרחב לכלל הרשויות בארץ. האיבחונים נעשים לתלמיד שלאחר תהליך חינוכי, טיפול והתערבות, תהליך של שנתיים וחצי עם הצוות החינוכי בביה"ס, וללא קשר למצבו הסוציו אקונומי נמצא צורך בהמשך בירור אבחוני." מור חיים הוסיפה כי "בעבר היה גידול משמעותי בתלמידים ממעמד סוציו אקונומי גבוה שקיבלו התאמות. היום יש שינוי משמעותי."
"זה חלק מהחוקים החשובים, בהם אין קואליציה ואופוזיציה." אמר יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב והוסיף "מספיק שמשרד החינוך יעניק אבחון לזכאים רק בשנתון הראשון ואם כך, הצורך שתצטרכו להשקיע בתלמידי החטיבה יפחת. תעשו חישובים ותביאו לוועדה. אני מכיר אישית כאלה שכבר בבית הספר היסודי לא היה להם כסף לשלם איבחון והילדים בבי"ס לחינוך מיוחד. ויש ההיפך, שהצליחו בתוך כיתות שילוב וניגשו לבגרויות בהמשך. אם לא היתה להם אפשרות לשלם על אבחון היו מסיימים בחינוך מיוחד, בלי בגרות ולא נכנסים לאקדמיה ומוצאים מקום עבודה."
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
