הקטן
הגדל
היפוך צבעים
עכבר גדול
בהירות
ניגודיות
הדגשת כותרות
גווני אפור
בטל שינויים

צפו בסרטון קצר אך מיוחד ובו האדמו"ר מקרעטשניף רוקד בחתונת נכדתו את "ריקוד המצווה"... הסרטון והסבר על ריקוד המצווה בכתבה הבאה

אבי בר
השבוע חיתן האדמו"ר מקרעטשניף את נכדתו עם נכד האדמו"ר מצאנז (קהילה בנתניה ובראשון לציון) ובמהלך החתונה פצח האדמו"ר בריקוד המצווה המכונה "מצווה טאנץ". צפו בסרטון הקצר אך העוצמתי
 
הסבר על "ריקוד המצווה" בעדה החרדית (מתוך ויקיפדיה)
ריקוד מצווה (ביידיש "מצווה טאנץ" או "כשר טאנץ") הוא הכינוי למנהג בו בני משפחה רוקדים עם הכלה בחתונה. המנהג מקובל בקרב רוב הפלג החסידי ביהדות החרדית, למעט חב"ד.

המנהג לרקוד לפני הכלה עתיק ונכתב עליו עוד בתקופת הגמרא "כיצד מרקדין לפני הכלה? כלה נאה וחסודה".‏ לאורך השנים התפתח מסורת של "ריקודי מצווה" במגוון צורות. המהרי"ל מזכיר מנהג זה כבר בספר המנהגים שלו בסוף המאה ה-14, וכן הוא מוזכר במחזור ויטרי.

את הריקוד הנפוץ המכונה בפשטות "ריקוד מצווה", מקיימים אבי הכלה, אבי החתן הסבות והדודים ולעתים רבנים ומכובדים אחרים, וכן החתן עצמו רוקדים ביחד עם הכלה. אב החתן ושאר הקרובים לא נוגעים בידי הכלה, אלא באמצעות אבנט הנקרא גרטל, כשהכלה מחזיקה צד אחד והאב את הצד השני. יש נוהגים שגם אב הכלה רוקד בלי לגעת בכלה. לעומת זאת, יש שנהגו שאב הכלה רוקד עם בתו באחיזת ידיים‏, וכן נהגו גם בחסידות ויזניץ‏ בזרמים אחרים רוקדים לפני החתן והכלה, ולא איתם‏.

קיימים מנהגים שונים בחצרות חסידיות שונות לגבי זמן הריקודים, כך למשל בחסידות באבוב נהוג ה'מצווה טאנץ' לא רק בערב החתונה אלא גם בשבת שבע ברכות לאחר הטיש.  בחסידויות מסוימות נהוג ה'מצווה טאנץ' גם ביום לפני החתונה בסעודה הנקראת "חתן מאהל".









להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!


באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה