"רחובות שלי" סיפורי נוסטלגיה רחובותיים עם הסופרת הרחובותית יונה דורון והשבוע "זר לא יבין זאת"

לפני שנים אחדות  הוצגה בבית התרבות שלנו תערוכת צילומים המתהדרת בשם "בגן-עדן של ילדות". המבקרים בתערוכה ראו צילומים גדולים, בשחור לבן, שבהם נראים בתים ישנים, נטושים, אשר שיני הזמן נגסו בהם, חצרות מוזנחות ובהן מתגוללים בחוסר סדר כלים וחפצים שכבר לא נמצא להם שימוש. "מה לזאת ולגן עדן של ילדות?" תמה המבקר שזו לא הייתה תבנית נוף ילדותו.
 
עבורי ועבור מי שגדל כאן, שונים הם פני הדברים. כל בית וכל חצר צופנים בחובם סיפורים וזיכרונות. במיוחד עשתה לי את זה תמונה אחת אשר במרכזה נראה בית קטן שדלתו נאטמה בלבנים. לידו מגלשת אבן נמוכה וסביבו מגרש גדול ומלא עשבים.
 
הבית הזה היה המכבי, כלומר סניף של תנועת הנוער "המכבי הצעיר". כאן נערכו, פעמיים בשבוע, ה"פעולות" עם המדריכים האהובים. כאן התחככנו בשחקני הכדורגל והכדוריד האגדיים של אז. מן הגג הזה צפינו בשבתות, חינם אין כסף, במשחקי הכדורגל. עבור רובנו היה זה הבית השני ויש אומרים שלחלקנו היה זה הבית הראשון. עבור הורינו היה המקום הזה לעתים מעין סדין אדום. הם כעסו על השעות הרבות שאנו מבלים בו במקום להכין שיעורי בית ולהתכונן למבחנים.
 
הצעות חברות, נתינת ידיים ביישנית ונשיקה ראשונה התרחשו בין השיחים שהקיפו את המגרש. פרידות וסכסוכים התגלעו גם כן בין הקירות הללו. סודות נלחשו כאן ואף דמעות לא מעטות נשפכו.
 
הילדים ובני הנעורים של אז בגרו ונפוצו לכל עבר. חלקם נשארו בעיר או חזרו אליה כעבור שנים במקומות אחרים. חלקם אף הרחיקו אל מעבר לים. אם ישובו ויביטו בתמונות התערוכה, יחזרו לשעות ספורות לגן העדן של ילדות.
 
 
 

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה