למי התכוון אריה (נוני) סנדלר בטורו השבועי והזועם כאשר כתב "יש כאלה הבאים על סיפוקם מילדות בנות חמש עשרה ויש המגיעים לאורגזמה שקוראים את שמם, מאויית היטב, בעיתון.... לאיזה פוליטיקאי כוונו הדברים?

איך אתה ישן בלילה פוליטיקאי קטן שלי?!
בשבוע שעבר הלך לעולמו פס הקול שלנו, האוהד מספר אחד של הקבוצה שלנו, אריק איינשטיין. בזמנים רגילים השירים הנהדרים שלו מתנגדים ברקע כשאני צריך להתרכז. בשבוע החולף קיבלנו מנה גדושה אריק איינשטיין סביב לשעון.
למחרת, ביום רביעי נסענו לכיכר. להיפרד מהתקופה.
ניתן לדבר על כל נושא ב"איינשטנית".
 
"כתבו עליו בעיתון"
ידידי פרופ'  אסף מידני מזמין אותי מעת לעת להרצות על נושא "אסטרטגיה של בחירות". במהלך ההרצאה בשבוע שעבר, בבינתחומי,  לקח אסף את רשות הדיבור והסביר לסטודנטים ההמומים כמעה איך פוליטיקאים, במהלך קמפיין בחירות, עוברים טרנספורמציה, כשהם רואים את תמונותיהם מתנוססות ברחבי היישוב. יש פוליטיקאים שהתמונה הפומבית שלהם והעובדה שכותבים עליהם בעיתון עושה להם את זה.
בתחילת השבוע קראתי בפייסבוק פוסט של פוליטיקאי כזה. כל כוונתו הייתה שהפוסט הזה יצוטט בתקשורת. עוד סוג של אורגזמה. איך אני יודע, שבסך הכל רצה שיכתבו עליו בעיתון? הוא העלה בעיה. טענה. בעיה זניחה מהסוג הזה שפותרים בדרך כלל בשיחת טלפון, או פנים-אל-פנים. לא פותרים בעיות בפוסטים בפייסבוק!
אז אולי הוא התכוון לציין בפוסט שם של אדם אחד והתכוון למישהו אחר? מתוחכם  הא? אבל ארכאי. מה זה חשוב, העיקר שכתבו עליו בעיתון. יש כאלה הבאים על סיפוקם מילדות בנות חמש עשרה ויש המגיעים לאורגזמה שקוראים את שמם, מאויית היטב, בעיתון.
 
נושא הכלים של השריף
נזכרתי בסיפור שהתרחש  בעיירה קטנה בארה"ב בה אדם נבחר שוב ושוב כנציג המפלגה הדמוקרטית (האדומים) לתפקיד נושא הכלים של השריף המקומי.
יום אחד בא לעיירה חבר של אותו נושא כלים ושאל אחד מהעוברים ושבים היכן המשרד של נושא הכלים של השריף?
 "מה, זה הכלומניק הזה, אל תאמין למלה שלו", השיב והסביר לו את הדרך שמובילה למשרד.
לאחר מספר רחובות פגש עוד מישהו ושאל אותו היכן נמצא משרד נושא הכלים של השריף? "מה האוכל חינם הזה, בחיים שלו לא עשה משהו יצרני", השיב לו  והראה לשואל את דרכו.
כשהגיע ממש קרוב, שני רחובות מהמשרד, שאל עוד מישהו שפגש באקראי . "אני מקווה שאתה לא חבר שלו", אמר והוסיף עוד כהנא וכהנא מלים לא מחמיאות.
כשנכנס האורח למשרד נושא הכלים של השריף שאל אותו בפליאה, "תגיד, מה אתה צריך את כל זה"? "מנהלת המשרד של נושא הכלים של השריף – אנחנו משדרים על אותו גל", אומר בתקיפות ראויה למנהיג של נייר נושא הכלים של השריף.
איך אומרים בלשון האיינשטיינית, "והוא בכלל לא ידע שהוא כזה" (מתוך "כתבו עליו בעיתון" מאת אריק איינשטיין ושלום חנוך). מה, הוא לא יודע מה חושבים עליו? שואלים שוב ושוב חברי אותה מפלגה דמוקרטית (האדומה), הוא לא יודע מה השריף עצמו חושב עליו?  ואנשים שואלים, מה,  "איש תרבות", אפילו משכיל, יכול להיות כל כך פתטי.

"מי שלפניו ומי שאחריו"
זה היה סיפור על עיירה בארה"ב. כמו תמיד נחזור להקשר הרחובותי של הסיפור. התמזל מזלנו שרוב חברי מועצת העיר הפעילים – עתידם הפוליטי עוד לפניהם ואילו אחד או שניים "משחקים כבר בזמן פציעות", כלומר הם הרבה מאחרי השיא.  עתידם מאחריהם, כולם יודעים. רק הם לא. וישנם חברי מועצה חרוצים, כמו בנצי שרעבי, אשר באים לעשות עבודה, בצנעה ובנועם הליכות ואינם מתיימרים להיות מה שהם לא.

"אמרו לו שיהיה כבר מעשי
רמזו לו שיתבגר
אז הוא לא למד שום לקח
ואין לו שכל גם להצטער."
(מתוך "אמרו לו" בתרגום עלי מוהר).
 
ולעתים חשבון נפש לא מזיק.




 

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה