"רחובות שלי" סיפורי נוסטלגיה רחובותיים עם הסופרת הרחובותית יונה דורון והשבוע "בציפייה לאור ירוק... לזכרו של מיכאל"

 
יום ששי. הכביש עמוס ופקוק. אני עומדת בתור ארוך לפני הרמזור. אני אחרי הפעילות הספורטיבית בהולמס-פלייס ולקראת ההכנות לשבת במטבח. לפני מכונית לבנה, חדשה ומצוחצחת. לפתע אני מבחינה במדבקה לבנה, עגולה וצנועה המודבקת על החלון האחורי שלה. נכתב עליה באותיות אדומות: את התשובות לשאלות האלו ולעוד רבות כמותן – לא אדע לעולם. דבר אחד בטוח: מיכאל כץ היה עוד קורבן דמים במלחמה הניטשת יום-יום בכבישי ארצנו.
מה אכזרית היא המשוואה התובעת קורבן דמים בתמורה לקדמה ולנוחות!
 
אם הנהגים הרואים את המדבקה, כמוני, יחליטו מעתה להרפות מעט מדוושת הגז ולנהוג ביתר זהירות והתחשבות – יקטן הצורך בהדפסת עוד מדבקות שכאלה. אולי אז לא יהיה קורבנו של מיכאל כץ קורבן שווא.
איזו דרך מקורית ומכובדת בחרו אוהביו של מיכאל כץ להנציח את זכרו!
 
מחשבות אלה ודומות להן, חלפו במוחי עת ציפיתי לאור הירוק. הבטתי סביבי לנסות לראות אם גם הנהגים במכוניות הסמוכות הבחינו במדבקה הקטנה. אין לי מושג. אולי צריך היה להכין מדבקה הרבה יותר גדולה ובולטת? ושמא דווקא המדבקה הצנועה תיגע יותר בלבבות?
האור הירוק נדלק. המשכתי בנסיעה ופניתי ימינה לכיוון ביתי. בלבי גמלה החלטה לעשות משהו להגברת המודעות והזהירות בכבישים. רשימה זו היא צעד ראשון בדרך למימוש ההחלטה.
מיכאל כץ – יהי זכרך ברוך!
 
מילה אישית מיונה דורון
פרסמתי את הרשומה הזאת בבלוג שלי בתפוז ("סיפורים קצרים" שמו) וכעבור מספר שבועות קבלתי שיחת טלפון נרגשת. על הקו הייתה בתו של מיכאל כץ. מישהו הפנה אותה לרשומה שלי, היא קראה ומאוד, מאוד התרגשה. יכולתי כמעט לשמוע את הדמעות המתגלגלות על לחייה בעת ששוחחנו ולא אכחיש שגם עיני לא נותרו יבשות.
 

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה