הקטן
הגדל
היפוך צבעים
עכבר גדול
בהירות
ניגודיות
הדגשת כותרות
גווני אפור
בטל שינויים

אייל גולן מתייחס למותו של אביו וההחלטה לשבת שבעה: "בחרתי להסתכל על הסיטואציה בעיניים של ילד ממש כמו בתמונה- שרואה את אבא שלו פשוט כאבא לא משנה מי הוא ומה הוא. בחרתי לתת לו את הכבוד האחרון הזה, גם אם מאוחר מדי"

על ההחלטה לשבת שבעה כתב: "הבנתי שאסכים להתאבל רק אם זה יגיע לי באמת מבפנים, לא כי אני חייב ולא כי זו מסורת, כי אני מרגיש שאני רוצה".

ציונה
קרדיט תמונה מתוך דף האינסטגרם של אייל גולן
קרדיט תמונה מתוך דף האינסטגרם של אייל גולן

לפני כשבוע הלך לעולמו דני ביטון, אביו של הזמר אייל גולן, כתוצאה ממחלת הקורונה. הדבר עורר רגשות מעורבים ברשתות בעיקר בעקבות הפרשה בה הורשע ביטון שהביאה לכניסתו לבית המאסר וההחלטה של אייל גולן לנתק כל קשר עם אביו.

עם קבלת ההודעה על מותו של ביטון החלו השערות רבות מה יעשה גולן בעקבות מות של אביו, שהחליט לבסוף להגיע לבית העלמין, לבצע קריעה ולשבת שבעה.

אמש בעת הקימה מהשבעה פרסם הזמר פוסט לעוקביו בו הוא מספר על כל רגשותיו בשבוע האחרון וההחלטה לשבת שבעה. בין היתר כתב גולן: "הבנתי שאסכים להתאבל רק אם זה יגיע לי באמת מבפנים, לא כי אני חייב ולא כי זו מסורת, כי אני מרגיש שאני רוצה.... בחרתי להסתכל על הסיטואציה בעיניים של ילד ממש כמו בתמונה- שרואה את אבא שלו פשוט כאבא לא משנה מי הוא ומה הוא. בחרתי לתת לו את הכבוד האחרון הזה, גם אם מאוחר מדי".


וכך כתב אייל גולן:

קהל יקר שלי, לא הייתי פה שבוע שלם כדי לתקשר ולשתף אתכם. עברתי שבוע מטלטל, מורכב מאוד מבחינה רגשית. זה תפס אותי לא מוכן, לא דמיינתי את הרגע הזה מגיע וכשזה קרה- זה הציף בי הכל, לטוב ולרע.

הבנתי שאסכים להתאבל רק אם זה יגיע לי באמת מבפנים, לא כי אני חייב ולא כי זו מסורת, כי אני מרגיש שאני רוצה. שאלתי את עצמי הרבה שאלות השבוע, השיחות העמוקות לאורך השבעה הציפו בי קשת שלמה של רגשות ופתחו הרבה פצעים ששמתי עליהם פלסטר והדחקתי לאורך השנים.

בכנות כואב לי מאוד, תחושת הפספוס וההחמצה שורפת לי בנשמה... עבורו יותר מאשר עבורי. כואב לי שיש לו שושלת כזאת מדהימה של ילדים ונכדים שהתאחדו השבוע הזה והוא לא נהנה מהם בעודו בחיים, כואב לי שהוא לא התפקח בשום שלב, שנעשו טעויות קשות שכבן לא הצלחתי לסלוח עליהן, כואב לי שכאבא הוא לא נתן לי את הכלים הנכונים, לא האיר לי את הדרך ואילץ אותי ללמוד בדרך הקשה איך להתמודד עם המכשולים שהחיים הציבו בפניי. לצד כל זה היו גם דברים טובים, שמעתי עליו סיפורים מדהימים השבוע, שהוא היה איש מאוד מצחיק, שאנשים מאוד נהנו בחברתו, כחבר הוא תמיד נרתם לעזרה לכל מי שרק הצטרך - זה הכאיב לי יותר כי לא זכיתי לזה ממנו והותיר בי הרבה סימני שאלה שכנראה כבר לא יהיו לי תשובות עליהם.

חודשיים לפני שאני חוגג יום הולדת 50 זה זרק אותי אחורה לילדות, לתמימות הזאת שהייתה בי, בחרתי להסתכל על הסיטואציה בעיניים של ילד ממש כמו בתמונה- שרואה את אבא שלו פשוט כאבא לא משנה מי הוא ומה הוא. בחרתי לתת לו את הכבוד האחרון הזה, גם אם מאוחר מדי. היה חשוב לי לחלוק איתכם את כל זה בכזו פתיחות כי מבחינתי כל אחד צריך לדעת להעריך את הקן המשפחתי שלו, לשמור על האחדות, לעבוד בלתקן טעויות, להתבגר בזמן, ולהבין מה חשוב באמת בחיים, אף פעם לא מאוחר. החיים קצרים. תודה לכם על החיבוקים החמים והמילים המחזקות, זה לא מובן מאליו עבורי.

"לטעות זו חולשה אנושית ולמחול מעלה אלוהית"

נוח על משכבך בשלום.


לאור כבוד המת ולמרות הפרשה הקשה בה היה מעורב החלטנו בידיעה הזאת לחסום את הטוקבקים.



להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!


באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה