איך מתמודדים עם המצב הביטחוני ? עיריות ראשון לציון ורחובות מעמידות לרשות התושבים, דרך המוקד העירוני 106 את עובדי השירות הפסיכולוגי ועובדים סוציאליים, שייסייעו להם בהתמודדות עם המצב הביטחוני

איך להסביר לילדים את המצב

השירות הפסיכולוגי החינוכי מייעץ להורים לילדים במגוון גילאים כיצד להתמודד עם חרדה במצבי חירום, ואיך להסביר את המצב.

• גיל 0-2 חיבוק רגוע

תגובת הילדים תושפע מהתגובה שלכם. במקרה של לחץ יש לדבר אליהם בטון מרגיע, לעטוף בחום ולנסוך ביטחון, להסיח את הדעת ע"י משחקים, שירים וצעצועים מוכרים

• גיל 3-5 טפטוף מידע

לתת מידע מסודר וקצר על האירועים, אך להימנע מחשיפת הילדים לשיחות של מבוגרים על המצב. לשמור על קרבה ומגע פיזיים

• גיל 6-7 לענות על שאלות

להשיב לשאלות הרבות שעשויות לעלות בגיל הזה. לשדר מסר שמותר לדבר על הדברים. להשתדל לא לענות בעצבנות או באופן שלא נותן לגיטימציה לשאלה.

• גיל 9 ומעלה מעורבות מתונה

לא לאפשר האזנה מוגברת לחדשות. לילדים בגילאים אלה לעיתים כבר יש דעה אפשר להתייחס אליהם כ"מבוגרים קטנים" בשיח. אבל חשוב לזכור שהם עדיין ילדים. אפשר לתת להם תפקידים מוגדרים על מנת לתת תחושת שליטה.

טיפים נוספים להתנהלות מול ילדים:

• לומר אמת – אל תבטיחו שאין כל סכנה, הסבירו שגורמי הביטחון מטפלים במצב ומעבירים הנחיות ואנו נפעל על פיהן, נאמר תהילים ונתפלל לטוב.
• להסיח את הדעת – אם אחד הילדים מביע חרדה נסו לחבק ולהסיח דעתו. ניסיון פעיל להרגיע ולדבר אתו על הרגעה יגרום ללחץ מוגבר.
• לזהות מה בדרך כלל מסייע לילדיכם להירגע ועודדו אותם לעסוק בדבר: פעילות גופנית, משחק כלשהו, קריאה, אכילה וכו'.
• ליזום – על מנת לאפשר הסחת דעת כדאי ליזום פעילות עם הילדים. משחקים, הכנת ארוחות משותפות ותכנון פעילות משפחתית הן אפשרויות לכך.
• לנשום- ידוע שהנפש קשורה לגוף. נסו לטפל בחרדה באמצעות נשימה מרגיעה. שאפו אויר תוך כדי ספירה עד שלוש ונשפו החוצה תוך ספירה עד שש.
• לשחרר- דרך נוספת להירגע היא ע"י הרפיה – כיווץ האגרופים וספירה עד ארבע ושחרורם. מומלץ לחזור מספר פעמים.
• לחזור לשגרה- לעודד חזרה לשגרת החיים הרגילה ולהעביר מסר שהחיים ממשיכים כסדרם.