בבית משפחת יעקב אלימלך ברחובות מחכים לממצאים החדשים על רצח האחות נאווה לפני 37 שנים כאשר הייתה בת 12

אתמול התירה המשטרה לפרסם במגבלות צו איסור פרסום את הפרטים הבאים:

בית המשפט אישר למשטרת ישראל להוציא את גופתה של נאווה אלימלך ז"ל שנרצחה בשנת 1982 מקברה לצורך ביצוע פעולות חקירה.

לאחר בחינה מחודשת של תיק החקירה והממצאים שנאספו במהלך השנים בתיק שעניינו רצח הילדה נאווה אלימלך ז"ל, הוחלט ביחידה הארצית למאבק בפשיעה החמורה והבינלאומית (יאחב"ל) בלהב 433 להוציא את גופתה של נאווה ז"ל מקברה לצורך ביצוע מספר פעולות חקירה.

הוצאת הגופה התבצעה לפני זמן קצר בתיאום עם משפחת המנוחה והיא הועברה למכון לרפואה משפטית באבו כביר.

רצח נאווה אלימלך ז"ל בת 12 התרחש בשנת 1982 וזעזע את כל המדינה. נאווה יצאה את ביתה בבת ים אל חברתה טלי נעלמה ולאחר מספר ימים נמצא ראשה הכרות אשה הכרות נמצאה בחוף הרצליה וחלקי גופתה נמצאו בחוף תל ברוך בתל אביב. ומאז למרות כיווני חקירה רבים ולא מעט מעצרים לא הצליחו לפענח את הרצח.

הבוקר שני 5/8 התראיין יעקב אלימלך אחיה של נאווה ז"ל המתגורר ברחובות, לערוץ 12 וסיפר על התהליך וההחלטה לאשר את הוצאת הגופה מהקבר לצורך החקירה.

להלן לינק לראיון בערוץ 12

https://www.mako.co.il/tv-morning-news/articles/Article-1a00230f6506c61027.htm

הפרטים על פרשת רצח נאווה אלימלך

מתוך ויקיפדיה

הרצח

נאוה אלימלך, בת הזקונים של מזל ומכלוף אלימלך (אלמליח), שהייתה בת 12, יצאה בצהרי ה-20 במרץ 1982 ביום שבת, מבית הוריה שבבת ים לבית חברתה, הנמצא במרחק כ-300 מטר מביתה. היא השאירה פתק להוריה בזו הלשון: "לאמא ואבא ולכל המשפחה. אני הולכת לטייל. אל תדאגו, אני אחזור הביתה. אני אוהבת אתכם מאד". אחותה בת ה-19 הייתה האחרונה שראתה אותה בחיים.

לאחר שהתברר כי לא הגיעה לבית חברתה, החלו החיפושים אחריה. תחילה בידי בני משפחתה, והחל ממוצאי השבת בהשתתפות צוות משטרתי. ביום העשירי לחיפושים מצאו מתעמלים בחוף הים בהרצליה את ראשה של נאוה אלימלך, ארוז בשקית ניילון. חלקי גוף נוספים שלה, גם הם היו קשורים בשקיות, נתגלו סמוך לחוף תל-ברוך שבצפון תל אביב. פתולוג שבדק את חלקי הגופה קבע כי הרצח בוצע עוד ביום היעלמה של הנרצחת. רצח ומציאת הגופה זעזעו את תושבי ישראל.

החקירה

לאחר הרצח הקימה המשטרה צוות חקירה מיוחד (צח"מ), שמנה כ-40 חוקרים ובלשים ופעל חודשים אחרים, והוגדר כה"גדול ביותר בתולדות משטרת ישראל". החקירה הוגדרה כ"סבוכה במיוחד", משום שלא היה בידי החוקרים קצה חוט באשר לזירת הרצח וכלי הרצח. הצוות זימן לחקירה עשרות חשודים ברמות שונות, אולם לא הצליח לפתור את הפרשה. במסגרת החקירה, נשלחו חלקים מגופתה של הנרצחת למעבדה בלונדון, בניסיון לזהות את הכלי שבו בוצע הרצח. ביוני 1983 הודעה המשטרה כי חקירת הרצח נתקלה במבוי סתום.

לאחר רציחתה של אלימלך, כלבי גישוש משטרתיים, שהריחו בגדים שלבשה נאוה, הובילו לביתו של תושב בת ים בשם דוד לוי, שם נמצאו תמונות של נאוה וחברותיה שצילם לוי. במקום נערך חיפוש משטרתי אך ללא ממצאים. לוי, שהתגלה שהיה מצלם בנות מבית הספר "גורדון" בעירום הורשע בפדופיליה וריצה עונש מאסר.

בשנת 1998 עצרה המשטרה את עמוס ויהודה שלף כחשודים במעשה, אך שחררה אותם מחוסר ראיות. יהודה שלף טען שפרודתו העלילה עליהם ותבע את טיהור שמו.

ציפורה רימר, פרהפסיכולוגית שעסקה בניסיון פענוח הפרשה, נכשלה בניסיונה. לאחר מכן נחשף כי בעברה הרשעות קודמות במעשי מרמה והונאה.

החשד לפיגוע על רקע לאומני

בינואר 1983 נעצר ערבי, תושב עזה, בחשד שביצע את הרצח, אולם חקירתו לא העלתה דבר והוא שוחרר מחוסר ראיות. זמן קצר לאחר מכן קבע הרמטכ"ל דאז רפאל איתן, שהמעשה בוצע על רקע לאומני כמבחן כניסה לארגון טרור. קציני משטרה, בהם המפכ"ל אריה אבצן, הביעו הסתייגות מדבריו.

ב-31 בדצמבר 2001 התראיין יצחק גטניו, שוטר שהיה בצוות החקירה המקורי של הרצח, לגלי צה"ל. הוא חשף שלאחר דברי רפול על הרצח, מצא גם השב"כ ראיה תומכת. ערבי שנכלא על עבירות פליליות ושיתף פעולה עם השב"כ העביר למפעילו מידע על הרצח. לדבריו, מחבל שחלק איתו את תאו סיפר לו שהוא הרוצח של נאוה אלימלך. אותו מחבל שמשתף הפעולה סיפר עליו כבר שוחרר בינתיים ליהודה ושומרון, ומשם ברח לירדן. בדיקת החוקרים העלתה שהוא אכן היה ב-20 במרץ בשכונה בה נעלמה הילדה, ועבד שם במכולת. המחבל לא נחקר על ידי שום גוף, ככל הידוע, ובין הרצח לשנת 2001 הוא מת במקום מושבו בירדן, מסיבה לא ידועה.

להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה