המל"ג אישרה פתיחת שני בתי ספר חדשים לרפואה באוניברסיטת חיפה ובמכון ויצמן

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אישרה היום (ג') הקמת שני בתי ספר חדשים לרפואה. מדובר בצעד חסר תקדים, שמטרתו לתת מענה למחסור החמור ברופאים, להפחית את מספר הישראלים הנאלצים ללמוד רפואה בחו"ל ולבסס את מעמדה של ישראל כמדינה מובילה בהכשרת רופאים.

בית הספר לרפואה של אוניברסיטת חיפה ע״ש הרטה ופול עמיר ייפתח בשנת הלימודים תשפ״ו. תוכנית הלימודים תפעל במתכונת שש-שנתית (M.D.) שתכשיר רופאים במרכז הרפואי כרמל ובמוסדות רפואיים נוספים בצפון - צעד משמעותי לחיזוק הרפואה בפריפריה.

במקביל, מכון ויצמן למדע ישיק תכנית חדשנית להכשרת רופאים-חוקרים (M.D./Ph.D.) המשלבת לימודי רפואה עם מחקר מתקדם. ההכשרה תתקיים בבתי החולים שיבא, רמב"ם, איכילוב ואסותא, ותספק דור חדש של רופאים בעלי יכולות קליניות ומדעיות ברמה עולמית. המהלך הוא חלק ממדיניותו של שר החינוך ויו"ר המל"ג יואב קיש, יחד עם המל"ג והות"ת לחיזוק תחום הכשרת הרופאים בישראל.

בשנה האחרונה קודמו צעדים משמעותיים בנושא: פתיחת תכנית לרפואה באוניברסיטת רייכמן, הרחבת תוכניות הלימודים בבתי הספר הקיימים, אישור הגשת תכניות לימודים בעוזר רופא, תוספת של מאות תקני הוראה לרופאים בכירים ושדרוג משמעותי של תשתיות רפואיות במוסדות האקדמיים, כולל הקמת מעבדות ומרפאות אוניברסיטאיות מתקדמות. זהו אירוע תקדימי במישור נוסף- פעם ראשונה מכריזים במל״ג, באותו היום, על אישור לפתיחת שני בתי ספר לרפואה.

שר החינוך ויו"ר המל"ג, יואב קיש: "זהו רגע מכונן להשכלה הגבוהה ולמערכת הבריאות בישראל. כבר עם כניסתי לתפקיד, הצבתי את הגדלת לימודי הרפואה בישראל כיעד לאומי, מתוך הבנה שהמחסור ברופאים הוא אחד האתגרים הקריטיים של מערכת הבריאות. במשך שנים, אלפי סטודנטים ישראלים נאלצו לצאת ללימודי רפואה בחו"ל בשל היעדר מקומות לימוד. לכן קידמתי מדיניות ברורה - כל מוסד אקדמי שיעמוד בדרישות המל"ג יוכל לפתוח בית ספר לרפואה. המהלך שאנו מובילים היום הוא ביטוי מובהק לשינוי הזה – תשתית רחבה ויציבה שתאפשר ליותר סטודנטים ללמוד רפואה בישראל ותחזק את עתידה של מערכת הבריאות הישראלית.״

יו"ר ות"ת, פרופ' יוסי מקורי:

"אישור בתי הספר החדשים הוא נדבך משמעותי בהירתמותה של הוות"ת למתן מענה לצרכים הלאומיים ברפואה – יותר סטודנטים, יותר מצוינות, פחות תלות בגורמים חיצוניים. לצד הגדלת מספר הסטודנטים, אנו משקיעים בתשתיות אקדמיות ורפואיות, בקידום מחקר חדשני וברופאים-חוקרים מן השורה הראשונה. זהו צעד אסטרטגי ארוך-טווח שישפיע לא רק על הדור הבא של הרפואה בישראל, אלא גם על איכות השירות הרפואי ועל מעמדה המדעי של ישראל. פתיחת בתי הספר החדשים תחזק את הפריפריה ותבסס את ישראל בחזית המחקר הרפואי והקליני העולמי."

נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ׳ אלון חן: ״חינוך והכשרת דור העתיד של רופאים-חוקרים משקף את חזונו של מכון ויצמן למדע, המבקש לרתום את יכולותיו של המדע לטובת האנושות. הרופא-החוקר צפוי לפתור בעיות עבור חולים ומערכות בריאות בעזרת כלים מחקריים, חשיבה מחקרית ואיתגור מוסכמות. התוכנית ללימודי רפואה במכון ויצמן תתרום מהותית למהפכת הרפואה המותאמת אישית בישראל, תמנף את היכולות והמשאבים העומדים לרשותנו, ותעמיד את חוד החנית של מדעניות ומדעני העתיד לרשות מערכת הבריאות, האקדמיה והתעשייה הביו-רפואית במדינה".

נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ׳ גור אלרואי: "זהו יום היסטורי לאוניברסיטת חיפה ויום חג למדינת ישראל ובפרט לתושבי ותושבות הצפון. הזמן שחלף מאז השבעה באוקטובר, ביחד עם ההתקפות הבלתי פוסקות על העיר חיפה ועל אזור הצפון כולו, חידדו לכולנו את הצורך הדחוף בחיזוק מערך הרפואה בישראל ועד כמה זה משמעותי וחשוב להקים, דווקא, בחיפה בית ספר נוסף לרפואה. יש לנו פה הזדמנות לא רק להרחיב ולשפר את לימודי הרפואה בישראל, אלא גם להתאים אותם לצרכים המיוחדים של אזור הצפון. אני רוצה להודות לשר החינוך יואב קיש על כך שדחף וקידם את הקמת בית הספר לרפואה, ליו״ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המל״ג פרופ׳ יוסי מקורי שסייע רבות וכן לחברי המועצה להשכלה גבוהה על שאישרו את תוכנית הלימודים שהוגשה להם".

ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב קיימה דיון ראשון בהצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, על מנת להעניק להם הזדמנות שווה להצלחה במערכת החינוך.

יוזמי הצעת החוק, חברי הכנסת מאיר כהן ומיכאל ביטון הסבירו כי הצעת החוק תיתן מענה לעשרות אלפי תלמידים מתחת לקו העוני וזקוקים לאבחונים בשל קשיי למידה מהם הם סובלים. עקב מצוקה כלכלית ובשל עלותם הגבוהה של האבחונים, המגיעה לאלפי שקלים, נאלצים הורים רבים לוותר על ביצוע אבחון לקויות למידה. התוצאה היא שאלפי ילדים בכל שכבת גיל לא זוכים להזדמנות חינוכית שווה, רק עקב מצבם הכלכלי הקשה של הוריהם. לפי הצעת החוק, מנהל מוסד חינוך יפעל לאיתור ילדים זכאים אשר קיימת סבירות שהם בעלי לקות למידה וכך ילדים זכאים יוכלו לקבל אבחון אותו תממן המדינה.

ח"כ מיכאל ביטון, מיוזמי הצעת החוק: "אבחונים פסיכו דידקטיים נהיו לעשירים. כל המחקרים מראים שהאבחונים בקרב השכבה סוציו אקונומית הגבוהה שם גבוהים פי כמה וכמה מאשר בבתי ספר עם מדדי טיפוח נמוכים." ח"כ מאיר כהן, מיוזמי הצעת החוק: "את העוול הזה אנחנו צריכים לתקן. מגיע לכל ילדי ישראל להתחיל על קו הזינוק ולא מאחוריו."

משרד האוצר טרם נקב בעלות תקציבית של החוק. אמירה של נציג אגף התקציבים דן פיקמן עוררה את זעם הח"כים: "עלות האבחון הישירה היא 3,000 ש"ח לילד, אבל העלות העקיפה היא מה נובע מהאבחון – אם זה מהגן, אז אח"כ זה משתרשר לעלוּת כיתה (חינוך מיוחד)." היו"ר ח"כ טייב: "הנתון הזה בכלל לא צריך להיכנס לנוסחה". ח"כ נעמה לזימי: "ומה העלות של אי האבחון? ח"כ ביטון :"ומה העלות של פנימיה?"

סיגל אלה מאגף התקציבים במשרד החינוך: "לפי נתוני הלמ"ס ישנם 610,000 תלמידים בגילאי 6-18 ומתוכם כ-60,000 שחיים מתחת לקו העוני. 26% מהם כבר עברו איבחונים ולפי החישוב נשארו 34,000 תלמידים שלא עברו איבחון. עלות האיבחונים עשויה להגיע ל-200 מלש"ח." חברי הכנסת הציעו להתחיל את ההליך כפיילוט על שני שנתונים בשכבות הצעירות. "צריך 3-4 מלש"ח לפיילוט." אמר ח"כ ביטון.

מנהלת אגף לקויות למידה במשרד החינוך הילה אהוד מור חיים: "במסגרת תכנית לקויות למידה בוצעו בשנת תשפ"ד 2,867 איבחונים לתלמידי חטיבות הביניים הנמצאות בתוכנית. האיבחונים נעשו מתקציב המשרד ובעלות סמלית של 200 - 300₪ לתלמיד. בכל שנה אנחנו מוסיפים 10 מלש"ח לתכנית והתקציב עולה. האיבחונים הללו התקיימו ב-77 רשויות מכל המגזרים ומכל מדדי הטיפוח והתכנית אמורה להתרחב לכלל הרשויות בארץ. האיבחונים נעשים לתלמיד שלאחר תהליך חינוכי, טיפול והתערבות, תהליך של שנתיים וחצי עם הצוות החינוכי בביה"ס, וללא קשר למצבו הסוציו אקונומי נמצא צורך בהמשך בירור אבחוני." מור חיים הוסיפה כי "בעבר היה גידול משמעותי בתלמידים ממעמד סוציו אקונומי גבוה שקיבלו התאמות. היום יש שינוי משמעותי."

"זה חלק מהחוקים החשובים, בהם אין קואליציה ואופוזיציה." אמר יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב והוסיף "מספיק שמשרד החינוך יעניק אבחון לזכאים רק בשנתון הראשון ואם כך, הצורך שתצטרכו להשקיע בתלמידי החטיבה יפחת. תעשו חישובים ותביאו לוועדה. אני מכיר אישית כאלה שכבר בבית הספר היסודי לא היה להם כסף לשלם איבחון והילדים בבי"ס לחינוך מיוחד. ויש ההיפך, שהצליחו בתוך כיתות שילוב וניגשו לבגרויות בהמשך. אם לא היתה להם אפשרות לשלם על אבחון היו מסיימים בחינוך מיוחד, בלי בגרות ולא נכנסים לאקדמיה ומוצאים מקום עבודה."