הממשלה מקדמת את המשך ביזור הסמכויות לרשויות המקומיות על מנת לאפשר להן יותר עצמאות וללא קשיי בירוקרטיה המצריכים את אישורי המדינה. לאחרונה דנה הממשלה בתזכיר החוק לתוכנית הכלכלית לשנת 2025 שדנה בין היתר גם בנושא הרשויות המקומיות וגביית הארנונה.

על פי התכנון לאור מצבן של הרשויות המקומיות שנתקלות בקשיים להענקת שירותים לתושבים (לאור הפער בהוצאות על התושבים לעומת ההוצאות על נכסים שאינם מגורים- תושבים צורכים הוצאות רבות יותר של חינוך, ניקיון, תשתיות, תרבות וכדו לעומת העסקים בהם ההוצאות מצומצמות יותר), ובמטרה למנוע את הירידה ברמת השירות לתושב מציעה הממשלה לאפשר את העלאת הארנונה למגורים בכל שנה ללא צורך בקבלת אישור של שר הפנים ושר האוצר- העלייה תהיה עד 5% בשנה

תזכיר החוק סעיף 7 - פסקה 3

תמונת המצב בשלטון המקומי כיום היא שתעריפי הארנונה למבנה מגורים, נמוכים משמעותית ממרבית תעריפי הארנונה לנכסים שאינם מבני מגורים, כאשר במקביל קיים פער משמעותי גם בהוצאות הרשות המקומית על תושביה, לעומת הוצאותיה על נכסים שאינם מבני מגורים. ככלל, תושבים צורכים שירותים רבים ויקרים יותר, ובראשם שירותי רווחה וחינוך, אשר כוללים תחזוקת מבני חינוך, תשלום שכר לגננות ולסייעות, כמו גם שירותי ניקיון, תאורה, גינון, שטחים פתוחים, תחזוקת דרכים ותשתיות, תרבות, דת ואירועים. לעומת זאת, הוצאות הרשות המקומית על שירותים לנכסים שאינם מבני מגורים, וביניהם עסקים, מצומצמות משמעותית, כאשר הרשות נדרשת להשקיע בעיקר בהוצאות תברואה, תאורה ותחזוקת רחוב כללית. כך שהעלות של אלו עבור הרשות המקומית נמוכה משמעותית מעלותם של תושבים, אך תעריפי הארנונה לנכסים שאינם מבני מגורים, ככלל גבוהים יותר.

העיוות הקיים מביא, בין היתר להשפעה שלילית על יכולתה הכלכלית של רשות מקומית שקולטת תושבים חדשים, בפרט בהיקפים משמעותיים, אשר עשויה להביא לירידה ברמת השירותים המוניציפליים שניתנת לתושבי הרשות המקומית, החדשים והוותיקים, ולחיזוק התמריץ השלילי של הרשות המקומית לתכנן למגורים.

כדי להתמודד עם מצב דברים זה, מוצע לתקן את חוק ההסדרים 1992 ולקבוע בו אפשרות להעלאת ארנונה למגורים בשיעור מוגבל בכל שנה, בלי צורך בקבלת אישור שר הפנים ושר האוצר בעניין.

בתזכיר החוק לתוכנית הכלכלית נכתב בנוסף רשות מקומית תוסמך להעלות את סכום הארנונה בשל נכס מסוג "מבנה מגורים" בשיעור של עד 5% בשנה, בנוסף לשיעור העדכון, כהגדרתו בסעיף ,7 ללא צורך באישור שר הפנים ושר האוצר.