לדברי תמר ידין דיאטנית קלינית יועצת לחברת הרבלייף: "חשוב להבין, כי מבחינה קלוריות, כריך הוא תחליף ארוחה לכל דבר וכך יש להתייחס אליו. יתרה מזו, הואיל והכריך הוא בהגדרה מבוסס פחמימה (לחם/פיתה/לאפה/לחמנייה) חשוב שבתוך הכריך יהיו מוצרים שאינם פחמימתיים, כלומר מבוססי חלבון, שומנים טובים וירקות."

ידין מסבירה כיצד להכין את הכריך המושלם וגם- מנדבת הצעות לכריכי בריאות שחייבים לנסות:

כך תכינו את הכריך המושלם:

• בחירת הלחם: העדיפו לחם מלא, לחם חיטה מלאה, שיפון מלא, לחם דגנים, לחם מחמצת, כוסמין מלא וכו'. אם יש באפשרותכם להכין את הלחם בעצמכם ולשלוט ברכיביו, עדיף שהלחם עצמו יהיה ללא גלוטן ואולי עשוי מחומרים שאינם פחמימה, כגון לחם טחינה, לחם זרעים, לחם פשתן וכו'. העדיפו לחם שאינו לבן ולחמים עם תוספות, כגון: זרעים, שומשום, גרעינים וכו', אלו עשירים בסיבים תזונתיים שיווסתו את ספיגת הפחמימה המהירה למחזור הדם, ויאריכו את תחושת השובע שלנו. חשוב לציין, כי לחמים קנויים ולחמים ממאפייה הם לרוב שילוב של מספר קמחים. העדיפו תמיד לחמים שהרכיב הראשון שמופיע ברשימת הרכיבים שבהם הוא רכיב מלא: חיטה מלאה, שיפון מלא. הרכיב הראשון הוא תמיד הרכיב הדומיננטי.

• ממרחים: העדיפו ממרחים מבוססי שומן טוב, דוגמת: טחינה, חומוס, זיתים, אבוקדו, גבינת עיזים. אלו ממרחים שמוסיפים הרבה טעם לכריך ומאריכים את תחושת השובע. רצוי שהממרחים יהיו בהכנה ביתית ולא קנויים, שכן לממרחים קנויים מוסיפים סוכר וחומרי שימור ומאכל שאינם בריאים לנו.

• תוספות: כדי להוסיף טעם וערכים תזונתיים לכריך הפחמימתי, ולהפוך אותו לארוחה מזינה ממש יש לאזן אותו עם חלבון. אופציות טובות ועשירות בחלבון הן: טונה, ביצה קשה, חביתה, חביתת עשבי תיבול, גבינה בולגרית.

• ירק: אי אפשר לדמיין כריך שלם ללא הירק, שמוסיף טעם וסיבים תזונתיים. ניתן לשלב בכריך ירקות בדרכים רבות: ירקות טריים, חתוכים, דוגמת עגבנייה או מלפפון פרוס בקליפה, ירקות קלויים כפלפלים קלויים, שמשתלבים נהדר בכריך עם גבינות ואפילו ירקות כממרח: ממרח עגבניות מיובשות, ממרח סלק שנעשה במעבד מזון.

• תיבול: כמו בכל ארוחה אחרת, אל תשכחו תבלון של: מלח גרוס, פלפל שחור, צ'ילי גרוס או אורגנו, שיכולים לשדרג את הכריך לארוחה נפלאה!

• חשיבות הגיוון: כמו בכל ארוחה אחרת, חשוב לגוון את ארוחות הכריך, כדי להיחשף לכמה שיותר ערכים תזונתיים, וגם כדי שלא יימאס לנו הכריך. ישנן המון אופציות טובות, בריאות ומעניינות לכריכים, אבל זכרו שגם ארוחה קלה כסלט יכולה תמיד להחליף את הכריך: אדממה, סלט ירוק עם טונה וטופו, סלט ירוק עם ביצה וטונה, סלט ירוק עם רצועות עוף וצלפים, סלט מזרחי עם טחינה וביצה ועוד ועוד.

הצעות לכריכי בריאות:

כריך אבוקדו, גבינה בולגרית ומלפפון

מצרכים:

• 2 פרוסות לחם מחמצת, קלוי מעט

• ½ אבוקדו, מעוך למחית עם מעט מיץ לימון ומלח גרוס

• גבינה בולגרית 5%

• 2 עלי בזיליקום

• מלפפון עם קליפתו פרוס לפרוסות דקות

כריך חלבון בלחמנייה

מצרכים:

• לחמניית דגנים מלאה

• טונה מקופסת שימורים

• ביצה קשה, חתוכה לפרוסות, עם מלח

• עגבנייה פרוסה לפרוסות דקות

• נבטי אלפלפא – אופציונלי

כריך חביתה וירקות

מצרכים:

• פיתת כוסמין מלא

• חביתה עם עשבי תיבול: פטרוזיליה, בזיליקום וכוסברה

• ממרח טחינה ביתי

• עגבנייה פרוסה

כריך מושחת- אך עדיין בריא

מצרכים:

• לחם חיטה מלאה

• חמאת אגוזי קשיו (ניתן גם להחליף לחמאת שקדים)

• ממרח שוקולד מריר

ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל, הגישה לאחרונה למשרד להגנת הסביבה תוכנית אסטרטגית לשנת 2035 להיערכות עם משבר האקלים, שנועדה לבסס תוכנית פעולה עירונית שתספק מסגרת למניעת נזקים סביבתיים וכלכליים ושיפור החוסן העירוני. מדובר מערכתית-אסטרטגית ראשונה בראשון לציון בתחום משבר האקלים המהווה פריצת דרך ארגונית ומחשבתית. התוכנית, נציין, בהובלת מינהל איכות הסביבה, זכתה מהמשרד לציון גבוה של 94 ובהערכה רבה.

התוכנית כוללת פעולות התמודדות ("מיטיגציה") בתחומי קירור העיר וחיזוק החוסן הקהילתי, כך שהרשות המקומית והתושבים יוכלו להתמודד טוב יותר עם תנאי האקלים המשתנים. מדובר במהלך אסטרטגי משלים במסגרת מערך מהלכים של העירייה בתחום ההיערכות לשינוי האקלים, כגון תוכנית אב לניהול מי נגר וניקוז, תוכנית עירונית להצללה ולקירור באמצעות עצים, תוכנית פעולה עירונית לאיתנות אנרגטית, היערכות לשעת חירום ועוד.

משבר האקלים מציב תמונת עתיד מאתגרת לרשויות המקומיות בארץ. ישראל ממוקמת באחד המקומות הרגישים ביותר לשינויים אקלימיים על פני כדור הארץ - דבר שצפוי להשפיע באופן דרמטי על שגרת החיים במדינה, אם בשל אירועי קיצון של חום וממטרים עזים ואם בשל שינויים צפויים באורחות החיים ובאספקת השירותים הניתנים על ידי הרשויות המקומיות בשגרה.

זה משמעותי על אחת כמה וכמה לעיר כמו ראשון לציון שנמצאת בצמיחה מתמדת מבחינת האוכלוסייה והקמת שכונות מגורים, אזורי בילוי ומרכזי תעסוקה. בשנים הקרובות, צפויה ראשון לציון להפוך להיות העיר השלישית בגודלה בישראל עם כניסתם של כ-100 אלף תושבים חדשים. על פי תרחישי הגידול של העירייה, בשנת 2035 תעמוד אוכלוסיית העיר על כ-400 אלף תושבים; ועד לשנת 2030 עתידה העיר להוסיף עוד למעלה מ-22 אלף יח"ד ומאות אלפי מ"ר לתעסוקה.

כבר היום מפעילה העירייה מערך חירום ונהלים מסודרים בעת מלחמה וערוכה לתרחישים של רעידות אדמה, אירועי זיהום ים וכיו"ב. העירייה מתפעלת מרכז שליטה המתכלל את מערך החירום, את המרכזים הרובעיים ואגף חירום האחראי על הצטיידות, תרגול, הכנת הנהלים והמבנה הארגוני בחירום, שנמצא בקשר עם כוחות הביטחון והחילוץ הממשלתיים.

העירייה מבינה כי יש לבצע היערכות מיוחדת גם לאירועי אקלים קיצוניים ולכן היא פועלת כדי להכין את התושבים, במקביל לפעולות במסגרות ארגוניות-חברתיות ובמערכות עירוניות. העירייה תיישם את התוכנית באמצעות צוותי עבודה מגוונים, פורום היגוי והנחלת המדיניות בכל המינהלים העירוניים.

ראש העירייה, רז קינסטליך:

״משבר האקלים כבר כאן ואיננו יכולים להתעלם ממנו. הוא מציב בפנינו אתגרים מערכתיים, רוחביים ורב-תחומיים אשר דורשים תכנון והיערכות ארוכי טווח מבחינת העירייה. אנו מחויבים להגנה על הסביבה והקיימות זה שנים, כחלק מחזונה של העיר לשנים קדימה. התוכנית האסטרטגית להיערכות לשנת 2035 תהווה מצפן עבורנו לעשור הקרוב, ותסייע להגדיר את הצעדים והמשאבים שיידרשו על מנת להבטיח את הבריאות, איכות החיים והביטחון של תושבי העיר".

מ"מ וסגן ראש העירייה, מחזיק תיק איכות הסביבה – אבי חיים:

"כבכל תוכנית עירונית, גם הפעם אנחנו מציבים את איכות החיים והביטחון של תושבינו בעדיפות עליונה. רק לאחרונה השקנו את תוכנית ההצללה ששמה דגש על הוספת עצים בכל רחוב ושכונה ותוכנית ההיערכות החדשה היא צעד חשוב קדימה בהפיכת העיר לירוקה, נעימה ובטוחה יותר".