משרד מבקר המדינה מפרסם את דוח הרשויות המקומיות בישראל שעוסק בביקורת שערך בתחומים של הצבת מצלמות המעקב במרחבים הציבוריים, חופש מידע רשויות המקומיות, קידום השוויון המגדרי, הנגשת מבנים ושירותים עבור אנשים עם מוגבלות ועוד.

הדוח כולל בין היתר ביקורת על הצבת המצלמות המעקב במרחב הציבורי ברשויות חיפה, דלית אל כרמל, בני ברק, נשר וראשון לציון.

הביקורת נערכה בתקופה שבין מאי לספטמבר 2023 ובדקה את נושא המצלמות בתחומי -קבלת נתונים על מספר המצלמות המוצבות בערים וסוגי המצלמות, עלות הצבת המצלמות, שקיפות ותכנון הפרטיות, נושא העברת מידע ועוד.

כמו כן צוות המבקר ביצע סקר בקרב התושבים בו נשאלו על דעתם בנושא הצבת המצלמות, האם הם מודעים למיקומם, האם הם מסכימים להצבתם, שיתוף המידע על ידי הרשות ועוד.

נתוני המצלמות בעיר ראשון לציון

בראשון לציון מוצבות נכון לתקופת הביקורת 1,346 מצלמות מעקב, כאשר מספר המצלמות גדל לאורך השנים-מאז תחילת פרוייקט הצבת המצלמות בשנת 2012 בה הוצבו רק 150 מצלמות. בין המצלמות המוצבות קיימות מצלמות PTZ שמאפשרות שליטה מרחוק ומסוגלת לבצע תנועות ימינה/שמאלה, למעלה/למטה וזום וכן מצלמות לזיהוי לוחית רישוי שמוצבות בכניסות לעיר ובשכונות.

על כל 10,000 תושבים מוצבות 53 מצלמות.

העלות של הצבת המצלמות ותחזוקתן בראשון לציון עומדת על 7.7 מיליון ש"ח -כאשר ראשון לציון היא הרשות היחידה שהעלות יוצאת מתקציב העירייה ולא נעזרת במשרדי ממשלה, מפעל הפיס ועוד.

סקר התושבים

באיזו מידה חושבים התושבים כי על הרשות להתקין מצלמות מעקב במרחב הציבורי

86% מתושבי ראשון לציון סברו במידה רבה

9% במידה בינונית

5% במידה מועטה

כאשר נשאלו התושבים (בכל הרשויות) מהן הסיבות להתקנת המצלמות 3 הסיבות העיקריות היו ביטחון (39%), למניעת פשיעה, מעקב, פיקוח, ולמנוע עבירות (17%) ותיעוד הוכחות (7%).

צוות המבקר בחן גם את בעיית נושא הפרטיות שעולה משימוש במצלמות בין היתר ממצלמות הזום שמאפשרות לבצע תקריבים באזורי שנחשבים בגדר רשות היחיד.

כאשר נשאלו התושבים על הסכמתם להצבת מצלמה בה ניתן לראות את בניין המגורים שלהם 86% מהתושבים הסכימו להצבת המצלמות ו14% ענו כי הם לא יסכימו. המבקר ציין כי כאשר נשאלו התושבים בנושא הם לא היו מודעים לנתונים על האפשרות לביצוע תצלומי תקריב לרבות חללי פנים וצילום המקומות ברשות היחיד.

העירייה מסרה לצוות המבקר כי מוקד הרואה (המוקד האחראי על המצלמות) מבצע מיסוך של אזורים פרטיים וכאשר התגלה בביקורת כי בחלק מהמצלמות לא בוצע מיסוך כלל, העירייה בצעה טיפול מיידי וטענה כי תבצע בקרה על הנושא.

התושבים נשאלו האם המידע על המצלמות זמין להם, האם צריך יותר שילוט בסמוך לאזור המצולם והאם צריך ליידע את הציבור בכל פעם שמותקנת מצלמה חדשה?

44% מתושבי העיר טענו שהמידע זמין להם

62% טענו כי יש צורך בשילוט נוסף שמורה על אזור מצולם

72% טענו כי צריכים ליידע אותם בכל פעם שמציבים באזור המגורים

82% מהתושבים לא ידעו להגיע מי המפעילים של המצלמות

המבקר טען כי למרות הנחיית הרשות לפרטיות כי יש לבצע שימוע ציבורי פומבי טרם הצבת המצלמות על מנת שיוכל להביע את דעתו בנושא, הרשויות לא מבצעות את ההנחיה. בתגובה לכך ענתה העירייה כי מיקום המצלמות מפורסם לציבור באתר האינטרנט ובכל מצב שבו תגיע פנייה בנושא היא תשקול מחדש את הצבת המצלמה ובכך היא מאפשרת לציבור להביע את דעתו. לדברי העירייה הדבר מאפשר לציבור להביע את דעתו בכל זמן נתון זאת בניגוד להנחיה בה יש לבצע שימוע קודם ההצבה. הסיבה לכך היא מאחר וייתכן כי בתחילה לא יהיו פניות אבל כעבור זמן ישתנה המצב, ועל כן התושב יוכל לפנות אליהם ומיקום המצלמה ישונה.

הערה הנתונים בכתבה מתייחסים לתקופת הביקורת שבוצעה ולשנת 2022.

כמה הוציאו חברי הכנסת של ראשון לציון על הקשר עם הציבור. נתוני כנסת ישראל חושפים את הוצאות חברי הכנסת במהלך שנת 2023.

על פי החוק התקציב נועד לפעילות פרלמנטרית של חבר/ת כנסת לצורך כיסוי הוצאותיו הכרוכות במילוי תפקידו כנבחר ציבור וההוצאות הנחוצות לו לשם שמירה על קשר עם ציבור הבוחרים.

התקציב לפעילות פרלמנטרית העומד לזכות חבר הכנסת מורכב מכמה משתנים, הקובעים את סכום התקציב לכל חבר הכנסת בנפרד: התפקיד שבו הוא נושא (שר, סגן שר), משך כהונתו במהלך השנה, העברת עודפי תקציב שלא נוצל משנה קודמת (להוציא מעבר בין שתי קדנציות), הוותק ועוד.

הוצאותיו של חבר הכנסת דוד ביטן

הוצאותיה של ח"כ קארין אלהרר