תושבי מערב ראשון לציון בהם נווה חוף ופרס נובל ממשיכים לסבול גם היום ממפגע הריחות המגיע מהשפד"ן ותחנת המעבר. לאחרונה שוב גברו תלונות התושבים על הריחות אשר פוגעים באיכות חייהם.
כזכור לפני כ3 שנים יצאו התושבים למאבק (שכלל הפגנות) בהובלתה של קלודין עוזרי אשר לדבריה פוגע באיכות החיים שלהם ובבריאותם (תושבים מדווחים על סחרחורות, בחילות ועוד) דבר שגורם להם להסתגר בבתיהם. התושבים טוענים כי המצב הביא גם לירידה בערך דירותיהם על פי בדיקות של שמאים שמחשיבים את המפגע כפרמטר בהערכות המחירים. גם מבחינה חברתית נפגעים התושבים שיש להם קושי לארח את בני המשפחה וחברים כאשר הריחות עולים באויר.
לאור ריבוי התלונות לפני כ3 חודשים הציבה העירייה ניידת ניטור איכות האוויר בסמוך לביה"ס לכבאות, זאת כחלק מהמעקב אחר מפגע הריחות מהשפד"ן. הנתונים הראו כי אכן יש חריגות והן הועברו לידיעתו של מנכ"ל השפד"ן (על פי דוחות העירייה החריגות היו פי 7 מהמותר). מאז ערכו בשפד"ן טיפול במסננים אשר הביאו להפחתה משמעותית בחריגות שנמדדו בתחנת הניטור. כמו כן בעירייה מכינים מסמך מסודר עם תוצאות הניטור שיועברו לידי המשרד להגנת הסביבה והשפד"ן.
יש לציין כי בעקבות פגישה שנערכה בין ראש העיר למנכ"ל השפד"ן הוחלט על הקמת צוות עבודה שיפגש אחת לשבועיים על מנת לעבור על תלונות התושבים ולבצע מעקב על תחזוקת המתקנים. בנוסף נדונה האפשרות להעתקת הסיפון למיקום אחר- במידה ולא יימצא פיתרון מספק בעירייה ידרשו להעביר את מיקומו.
גורמים בעירייה מדגישים כי עיריית ראשון לציון ממשיכה לפעול על מנת למנוע את הרחבתו של השפד"ן כפי שתוכננה בוועדת תשתיות לאומיות, לדבריהם ראש העיר הצהיר שלא יאפשר להגדיל את המתקן בשום מחיר ולכן נבדקות אפשרויות לקליטת השפכים מחוץ לעיר.
עוד הם מבהירים כי למרות סמיכותו של השפד"ן לעיר הוא אינו נמצא בשטחה ועל כן נוצר מצב שאין לעיר כל סמכות ברישוי ופיקוח על המתקן. פעילותו היא ישירות מול הועדה המחוזית והמשרד להגנת הסביבה. בהתייחסות לטענות מנכ"ל השפד"ן על תחנת המעבר הם טוענים כי בשפד"ן מנסים באופן עיקבי, להאשים את תחנת המעבר בריחות, אך ריח של ביוב מאופיין במולקולות אחרות לגמרי כמו גופרית, שאין בניהם ובין ריחות מאשפה דבר."אנו ממשיכים להיאבק גם בוועדות על מנת למנוע את הרחבת המתקן ולא ניתן יד לפגיעה בתושבי ראשון לציון ובאיכות החיים שלהם. בנוגע לתחנת המעבר נבחנת האפשרות להעברתה למיקום אחר", הם מסכמים.
יש לציין כי לפני מספר חודשים דובר על האפשרות לבחון תביעה כנגד השפד"ן והפגיעה בתושבים אותה הובילה המשנה לראש העיר, יפעת מאירוביץ יפת. ראש העיר הסכים לכך ובימים אלו כבר פועל צוות עורכי דין בנושא.
מנכ"ל השפד"ן, מרק אוקון, אומר כי הוא מודע לתלונות התושבים ומספר כי כל תלונה אשר מגיעה למוקד 106 העירוני מועברת אליו ועוברת בדיקה. לדבריו הם משמשים בשירות של חברת מטאו-טק הבוחנת את משבי הרוח על מנת לקבוע האם התלונה נובעת מהשפד"ן או ממקור אחר. לטענתו רוב התלונות שמגיעות למוקד העירוני מתוייגות אוטומטית כפנייה על השפד"ן אבל נתוני החברה מראים כי לא כך הדבר. "קיימות סיבות נוספות למפגע הריחות כמו תחנת המעבר הנמצאת בסמוך, השטחים החקלאיים ואזור שורק" מסביר אוקון. בשנים האחרונות הם משקיעים מיליוני שקלים לשדרוג מתקני השפד"ן על מנת להפחית את הריחות (כמו מתקן מיוחד שדואג לשאוב את הריחות) אך הוא מדגיש ואומר כי אין אפשרות למנוע באופן מוחלט את הריחות במיוחד לאור גודלו של השפד"ן והבריכות שנמצאות על שטח של 250 דונם -אותן לא ניתן לכסות.
עוד הוא מסביר כי תקופת הקיץ היא התקופה הבעייתית ביותר- בעיקר בשעות הלילה כאשר הטמפרטורות עולות וכך גם הלחות אשר מביאה לעלייה בעוצמת הריח. הוא מתייחס גם לסיפון גנדי (האחראי על שחרור לחץ אוויר מצינור הובלת השפכים הראשי אל השפד"ן) ממנו סובלים בעיקר תושבי נווה חוף וטוען כי הוא מטופל כחלק משדרוג המתקנים. "אנו פועלים בשקיפות מלאה ונמצאים בקשר ישיר עם עיריית ראשון לציון- ראש העיר ומינהל איכות הסביבה וגם עם התושבים להם ערכנו סיור במתקן".
מובילת המאבק, מייסדת עמותה ראשונים נלחמים - למען איכות הסביבה בראשון לציון מטה מאבק רשמי למען התושבים (העמותה שהוקמה למאבק במפעל הפסולת שעתיד לקום) ותושבת נווה חוף, קלודין עוזרי,:
הגיבה לדברי המנכ"ל ואומרת כי הטענות על שקיפות אינן נכונות בעיקר לאור העובדה כי כל הנתונים ודוחות של העירייה מראים על חריגות של השפד"ן שאינו פועל על פי התקנים והנהלים. "זו זריית חול בעיניים, כבר יותר מ3 שנים הם לא עושים דבר" אומרת עוזרי. יש הבדל בין ריחות של אשפה המגיעים מתחנת המעבר לעומת ריחות הביוב והגפרית שנובעים מהשפד"ן. לדבריה היא והתושבים ממשיכים להיאבק על מנת לקבל את זכותם לאיכות חייהם כמו כל תושב בעיר ובישראל. אנחנו עוקבים אחרי המצב ואף נפגשים עם ראש העיר על מנת לקבל עידכונים על הטיפול בנושא. "אני קוראת לתושבים לפנות למוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה *6911 בכל פעם שיש את הריחות על מנת להציף את הבעיה".
מאיגודן נמסר:
אנו פועלים בכל העת על מנת לצמצם את הריחות ולהביא לירידת תלונות התושבים למינימום האפשרי. בשנים האחרונות מספר התלונות יורד כתוצאה מעבודה מאומצת ורכישת טכנולוגיות חדישות ומתקדמות ביותר בעולם.
מכון טיהור השפכים שפד"ן הינו המכון הגדול ביותר בישראל המטפל בכ-2 וחצי מיליון תושבים המתגוררים ב-23 ערים המחוברות דרך מערכת הולכת מים המגיעים הישר למכון שהוקם בין הראשונים בישראל בסוף שנות ה-80 עם טכנולוגיות פרימיטיביות.
מאז הקמתו עבר המכון המון שידרוגים ונכון להיום איגודן מתכוון להחליף את המתקנים הישנים במתקנים חדשים על מנת ליעל את תהליך הטיפול בשפכים ולצמצם את הריחות הקיימים העולים מכל מכון טיהור. בעונת הקיץ כשהטמפרטורה עולה ביחד עם תנאים מטרולוגיים, אכן קיימים לעיתים מטרדי ריחות. כאמור, במהלך השנים האחרונות כמות הריחות ירדה באופן משמעותי. אנחנו ממשיכים לפעול ולהביא את כמות התלונות למינימום האפשרי.
יפעת מאירוביץ יפת, משנה לראש העירייה וחברת מועצת העיר מטעם התנועה החברתית הירוקה:
"אנחנו נלחמים ונמשיך להילחם עבור איכות החיים והסביבה של תושבי העיר, הצלחנו לרתום את המשרד להגנת הסביבה למאבק וגם הם הביעו התנגדות להרחבת השפד"ן שהמדינה תיכננה, אבל גם זה לא מספק אותי, לדעתי, כאשר יש ריחות וסבל אמיתי של התושבים, הייתי מצפה מהמדינה להטיל עליהם קנסות כבדים על פליטות לאוויר, חייבים לשדרג את המערכות שלהם גם בסיפון גינדי, בצנרת בסמוך לבתים וגם בשפד"ן עצמו. אני משקיעה בזה שעות של עבודה בהתנדבות מלאה כחברת מועצת העיר ואני כמובן מברכת את כל התושבים הפעילים ומעודדת את שאר התושבים לא להישאר אדישים ולא לחשוב שתלונות לא עוזרות. מי שסובל מהריחות צריך לדווח, הדיווחים האלה עוזרים לנו במאבקים. ראש העירייה נותן תמיכה מלאה למאבק ומופיע בדיונים ואני מברכת גם על כך".
עמותת ״תושבי ראשל״צ למען סביבה נקיה ממפעלים מזהמים "בהובלת אורנית משה, אמיר נוי, סוזי כהן וגלית ינקוביץ:
העמותה ממשיכה להיאבק נגד המפעלים המזהמים הקיימים והמתוכננים באיזורנו. לפני כשלושה חודשים נפגשנו עם מנכ"ל השפד"ן, מר מרק אוקון. בפגישה נידונה סוגיית הריחות שממנה סובלים כמעט מדי יום תושבי ראשון לציון. צויין כי יישנם תושבים שסובלים מבעיות נשימה כתוצאה מהריחות שנפלטים מהמפעל וכמו כן דובר על הרחבת השפד"ן (חיבור מתקני שפכים מערים נוספות הרצליה והשרון) שממנו חוששים התושבים. מנכ"ל השפד"ן הציג את תוכניות הרחבת השפד"ן ואת אמצעי הגיבוי שפועלים במתקן כדי למנוע תקלות. בימים אלה נבנה מתקן חדש שיפעל בטכנולוגיית פעפוע, שיפחית משמעותית את הריחות לדבריו. אולם נדרשת השקעה מסיבית לטובת שדרוג המערכות ושלא מבוצעת בגין היעדר תקציב. אנו פונים למשרדי הממשלה השונים ואיגודן על מנת שישקיעו בטכנולוגיות מתקדמות על-מנת לזרז את השדרוג ובכך למנוע סבל מתושבי העיר. מאבק בשינוי מקום השפד״ן אינו רלוונטי ויש לפעול בשיתוף ובשקיפות בין העירייה לשפד״ן ולהתמקד בהבאת תקציבים שיאפשרו שדרוג של המערכות הקיימות. שיטיבו עם התושבים ובמהרה.
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה
