הקטן
הגדל
היפוך צבעים
עכבר גדול
בהירות
ניגודיות
הדגשת כותרות
גווני אפור
בטל שינויים

מחאת בני העדה האתיופית! תושבת ראשון לציון ספי סלילין קוראת לבני העדה האתיופית לצאת ביום רביעי 19.2 לצעדה לכיוון בית ראש הממשלה במטרה להעלות את בני משפחתם שנותרו באתיופיה... מצורף הפוסט של ספי

ספי ומשפחתה מחכות כבר 14 שנים לעלייתן של 2 אחיותיה שנשארו באתיופיה כאשר בזמן עליית המשפחה לארץ הובטח להם כי האחיות יעלו תוך מספר שבועות אך כאמור מאז עברו 14 שנים.

חנה קקיאשוילי
צילום דך הפייסבוק ספי בלילין
צילום דך הפייסבוק ספי בלילין

המאבק של יהודי אתיופיה להעלות את בני משפחתם שנותרו מאחור עדיין לא יסתיים. בין הממתינים לבני המשפחה היא תושבת ראשון לציון ספי בלילין אשר עלתה לישראל לפני 14 שנה עם הוריה ושבעת אחיה. הבעיה הייתה שמאחור נותרו שתי האחיות שלה אותן הבטיחו בשגרירות כי הן יעלו תוך מספר שבועות. השבועות הפכו לחודשים ולשנים והמשפחה עדיין ממתינה לעלייתן של האחיות על מנת לאחד את המשפחה.

ספי החליטה להעלות את הנושא על סדר היום ויחד עם משפחות נוספות שנמצאות באותו מצב שלה והן מתכננות לצאת לצעדת תמיכה שתצא ביום רביעי 19.2.20 בשעה 14:00 מכיכר ציון בירושלים לכיוון בית ראש הממשלה

לפרטים נוספים
קסאו שיפראו 0509943444
זהבה 0507570025
דוד 0554322106


ከ20 ዓመታት በላይ በቤተሰብ ናፍቆትና መለያየት በሃሳብ የናወዙ የቅርብ ዘመዶች ሰላማዊ ሰልፍ በ19/2/20 ቀን ከ 14:00 ጀምሮ በእየሩሳሌም ከተማ የሚካሄድ ሲሆን መነሻውን ኪካር ፂዮን በማድረግ ወደ ጠቅላይ ሚኒስትሩ ቤት ያመራል።


ለበለጠ መረጃ

ካሳሁን ሺፈራው 0509943444


ዳቪድ 055-432-2106


ዛሃቫ 050-7570025


להלן הפוסט אותו העלתה ספי בלילין


אני ספי בלילין, בת 24, מראשון לציון. אמא לפריאל בת הארבע.
שתי אחיותי הגדולות, נגסט וסנטייהו, נשארו מאחור. הן עדיין ממתינות לעלות ארצה.
נולדתי בכפר קטן באתיופיה שנקרא אלפה. בגיל שנתיים עזבנו את הכפר, עברנו לאדיס אבבה כדי לעלות לארץ ישראל, והתגוררנו במחנה מיוחד של כל היהודים. בבית הספר היהודי למדנו את השפה העברית, שיעורי תורה וסיפורים על ארץ ישראל.

תשע שנים חיכינו לעלות ארצה וכשסוף סוף הגיע תורינו, בשנת 2006, אנשי השגרירות אמרו שרק חלק מהמשפחה תעלה עכשיו: אבא גרמאו, אמא וטדלו ושבעת ילדיהם.
שתי אחיות, נגסט וסנטייהו, לא קיבלו אישור.
אני זוכרת ששאלנו את הנציגים ממשרד הפנים: למה מפרידים אותנו מהאחיות שלנו? והם רק הבטיחו שיעלו אותם תוך כמה שבועות, מקסימום חודש. אנחנו נתנו להם את האמון שלנו.
לעולם לא אשכח את הבכי שבכינו בפרידה מהן. בכינו כל הדרך עד שהגענו לארץ ישראל. מאז אני ממתינה כבר 14 שנה לראות את האחיות שלי, לחבק אותן, ולפגוש את האחיינים שלי.

בשנת 2015 התחתנתי, אבל האחיות שלי לא יכלו להגיע לחתונה. בדרך לחופה חשבתי עליהן וכאבתי שהן לא איתי. הסתכלתי גם על אמא שלי: עיניה היו מלאות בדמעות של כאב. החלום היחידי של אימא הוא לראות את הילדים והנכדים שהיא עדיין לא פגשה.
אני מבטיחה לאמא שיום אחד החיוך יחזור לפניה היפות.
אבל בינתיים זה לא קורה כי הממשלה מפרידה בין הורים וילדים ובין אחים ואחיות.

אנחנו משפחה יהודית שמשרתת את מדינת ישראל בכבוד: אחי באבי שהולך כל שנה למילואים, אחי קנאו משרת בקבע בחיל אוויר, אחותי הקטנה זמנץ הייתה לוחמת בגדוד "אריות הירדן", ואחותי ברהאנה עוד חצי שנה מתגייסת. אני עצמי שירתתי שירות לאומי באגף הגיור.

בכל יום אני מתקשרת למשרד הפנים ואין מענה. אומרים לי תפני ללשכה בירושלים, והלשכה בירושלים מפנה אותי בחזרה לראשון לציון. אף אחד לא מוכן להגיד לי מה יקרה עם אחיות שלי, רק מבטיחים כבר שנים שהעניין בטיפול.

האם אני לא יכולה לחיות פה בארץ ביחד עם האחיות היהודיות שלי?


אני קוראת לך להצטרף אלי ולמשפחות נוספות בצעדת תמיכה, שתצא ב19.2 בשעה 14:00 מכיכר ציון בירושלים לכיוון בית ראש הממשלה.
יחד נביא את האחים שלנו הביתה.




להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון להצטרפות לוואטסאפ חדשות רחובות להצטרפות לוואטסאפ חדשות מזכרת בתיה קריית עקרון והמושבים דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!


באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה