תמונות מחיי ביה"ס חביב מלפני כ100 שנה נחשפים על ידי מוזיאון ראשון לציון: מערכת השעות הכוללת שיעורי צרפתית ותפירה, על מה מחו תלמידות בית הספר?, אלו הערות כתבו המורים על תלמידים "בעייתיים" ועוד

לרגל פתיחת שנת הלימודים- חושף מוזיאון ראשון לציון איך איך נראית מערכת שעות של תלמידי ראשון לציון לפני מאה שנה?

איך התבטאו תלמידות העיר במאה הקודמת? ואיזו הערה נכתבה בתעודה לתלמידים על ידי דוד יודילביץ', חניכו של אליעזר בן יהודה, ומהמורים הראשונים שלימדו עברית. בית הספר העברי הראשון, "חביב", פותח את שנת הלימודים ה-133

בית הספר העברי הראשון בעולם, שלימד את כל מקצועות העברית, פתח את שנת הלימודים ה-133 עם הפרחת מאות בלונים צבעוניים.

צילום: גל עבהאל

בית הספר נוסד ב-1886 ובמוזיאון ראשון לציון, שממוקם ממש מעבר לכביש, נמצאת ספריה ובה כיתה משוחזרת מימיו הראשונים של בית הספר. במוזיאון יש גם פריטים היסטוריים מדהימים מימיו הראשונים של בית הספר, כך למשל מערכת שעות של תלמידים מ-1909, שבה לצד מקצועות מוכרים כמו חשבון וצרפתית, יש גם כתיבת הארץ, הסברה, סגנון ואפילו תפירה.

גם לפני מאה שנה היו מחאות, אחת מהן הייתה מחאתן של תלמידות בית הספר שסירבו לקבל את החלטת ועד המושבה לפטר מורה אהוב, וכך הן פתחו את המכתב: "בנפשנו להתערב בעסקי המושבה".

תעודות סיום של התלמידים משנת 1892 היו מעניינות מאוד. המורה, דוד יודילביץ', חניכו של אליעזר בן יהודה, ומהמורים הראשונים שלימדו עברית, כתב על אחד התלמידים "הילד הזה אינו יודע דברי הימים או קינת דוד" או כך נכתב על ילד שהחסיר ימי לימוד "זה שלושה שבועות פעם חולה, פעם הלך יפו ופעם הלך ירושלימה". הציונים היו מ-10 ומטה, כאשר 10 זה כמובן מצוין; ו-1 זה "בושה וחרפה".

יונה שפירא ממוזיאון ראשון לציון מספרת כי השפה העברית הייתה באותם ימים דלה וחסרו בה הרבה מלים. בכל פעם שהרגישו בחסרונה של מילה היו פונים לאליעזר בן יהודה בירושלים שיחדש להם מילה. כך חודשו למשל המילים שביתה והפסקה. דוד יודילוביץ׳ הנהיג בבית הספר את לימודי כל המקצועות בעברית בהשראתו של אליעזר בן יהודה שישב בירושלים. מורי בית הספר כתבו ותרגמו ספרי לימוד במקצועות השונים. דוד יודילוביץ׳ והמורים הקפידו על דיבור עברי בזמן השיעורים וגם בהפסקות ולשם כך מונו ״תורני בשפה העברית״ שהיו מסתובבים בהפסקות החצר בית הספר ורושמים בפנקס כל ילד שדיבר בז׳רגון (יידיש) או בשפה אחרת שאינה עברית והילדים הללו נענשו.

להלן תמונות מחיי בית הספר

מבנה בית הספר העברי הראשון (בי״ס חביב), אמצע המאה ה-20.

מכתב תלמידות בית הספר לוועד המושבה 1905, בבקשה שלא להפסיק את עבודת המורה והמנהל האהוב יהודה לייב מטמן כהן. מטמן כהן הדגיש את הרגש לאומי בקרב התלמידים ושינה את מלות הבית השני של ״ התקוה״ לנוסח המושר כיום וגם הנהיג בחנוכה מצעד לפידים ודגלים.

מערכת הלימודים של כתה ג׳ לשנת 1909/10.

חוות דעת של המורה דוד יודילוביץ׳ על תלמידיו משנת 1892/3.

בית הספר העברי הראשון בעולם (כיום בי”ס ״חביב״), סוף מאה 19.

מורי ותלמידי בית הספר לבנים (עד 1901. התקיימה חלוקה מגדרית של בית הספר). כולם חבושים בתרבושים כמנהג האימפריה העות׳מאנית.

ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך:

"בית הספר חביב מהווה את אחד מסמלי העיר. בבית הספר לימדו דורות של מורים ומחנכים שהשרישו בישראל ובעולם את השפה העברית.

חברת המועצה, ד"ר ענת ליבוביץ ומחזיקת תיק המוזיאונים:

"ראשון לציון ובלבה בית ספר חביב, בית הספר העברי הראשון, מצטיינת במתן כבוד לחינוך ולשפה העברית. במוזיאון ניתן למצוא תיעוד לתחילת "מערכת החינוך" בעיר ואף בארץ, מסמכים ותעודות ונתונים מעניינים מאותם ימי בראשית. כדי ללמוד על ההתפתחות של ה"אני מאמין" העירוני ניתן לבקר במוזיאון, לעיין במסמכים ובכך להבין את הייחודיות של ראשון לציון, כעיר מובילה חינוך עם הפנים קדימה לעתיד ועם העבר המפואר כתשתית בלעדית לעיר".

להצטרפות לוואטסאפ חדשות ראשון לציון דילים וקופונים חמים בוואטסאפ – הצטרפו עכשיו!

באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה