ועדת המכרזים הבין-משרדית לטיפול משלים בקולחי השפד"ן באגף החשב הכללי הודיעה על 7 הקבוצות שהגישו הצעה במסגרת המכרז הבינלאומי לתכנון, מימון הקמה והפעלה של מתקן טיפול משלים בקולחי השפד"ן.
הקבוצות אשר הגישו הצעתן במסגרת המיון המוקדם הן:
1. קבוצת שיכון ובינוי בע"מ ורימון שירותי ייעוץ וניהול בע"מ.
2. קבוצת טי.ג'י.דאבליו (TGW) אחזקות בע"מ ואדר סנהדריה בע"מ.
3. קבוצת בלוג'ן בע"מ ושפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ.
4. חברת אלקטרה בע"מ.
5. קבוצת מנרב בע"מ ופלגי מים בע"מ.
6. חברת איי.די.אי (IDE) נכסי מים בע"מ.
7. קבוצת ברן בע"מ.
המתקן, שיהיה ייחודי וראשון מסוג בארץ ובעולם, יעניק טיפול משלים לקולחי השפד"ן ויביא אותם לרמת איכות גבוהה באמצעות שרשרת טיפול כימית וביולוגית, באופן שיאפשר לספק מים נוספים להשקיית החקלאות בנגב, זאת לאור מיצוי הקיבולת לטיהור השפכים דרך מאגרי ההחדרה באמצעותם מטופלים כיום קולחי השפד"ן.
המתקן, אשר יוקם בשיתוף המגזר הפרטי בשיטת ה-PPP, ירחיב את קיבולת הטיפול הכוללת בהיקפי השפכים, והוא צפוי לטפל בהיקף של כ-50 מיליון קוב מים קולחים בשנה, ולגדול במספר שלבים לאורך השנים ולהגיע עד להיקף מוערך של כ-170 מיליון קוב מים קולחים בשנה בתום תקופת ההסכם שתחול 24 שנים ו-11 חודשים ממועד הענקת הזיכיון.
מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, מר יוסי דיין:
"משרד האנרגיה והתשתיות פועל להרחבת השימוש במי קולחים בסקטור החקלאי בישראל כחלופה לשימוש במים שפירים. הרחבת המתקן באזור השפד"ן תאפשר לקלוט שפכים בכמויות גדולות יותר וטיהורם יאפשר למדינה להפיק מי קולחים באיכות גבוהה לשימוש חקלאי. ללא שימוש החקלאי בשפכים המטוהרים, מדינת ישראל היתה נדרשת למציאת פתרונות יקרים יותר לסוגיה הסביבתית של סילוק הקולחים, וכן להשתמש במים שפירים יקרים כחלופה למי הקולחין. מדובר במהלך בו תכנון אסטרטגי בתחום התשתיות יכול להניב מספר תועלות לכלכלה ולחברה בישראל".
החשב הכללי, מר יהלי רוטנברג:
"מתוך הסתכלות ארוכת טווח והצורך במתן מענה משלים לטיפול בקולחי השפד"ן, פרסמה המדינה מכרז PPP להקמה ותפעול של מתקן טיפול ראשוני וייחודי מסוגו בעולם. הגשת 7 הצעות בתקופה זו מבטאת אמון במשק הישראלי ותוביל להמשך השקעה ופיתוח תחום התשתיות, דבר שמוביל לצמיחה כוללת של המשק הישראלי. צעד זה יוביל בין היתר להסרת חסמי דיור משמעותיים, הנובעים מעיכובים בהקמת והרחבת תשתיות ביוב ויאפשר הוזלת מחירי הדיור בטווח הארוך".
מנהל רשות המים, מר יחזקאל ליפשיץ:
“הקמת המתקן החדש לטיפול משלים בקולחי השפד״ן היא צעד אסטרטגי לעתיד משק המים בישראל. המתקן יאפשר לנו להרחיב את היצע המים המושבים לחקלאות בנגב, תוך שמירה על הסביבה ועמידה בסטנדרטים המחמירים בעולם. זהו חלק בלתי נפרד מהחזון שלנו להבטיח את קיימות משק המים בישראל ולחזק את הביטחון התזונתי והחקלאי של המדינה.”
מנכ"ל חברת מקורות מים בע"מ, מר עמית לנג:
"מקורות יזמה את הפתרון הטכנולוגי המתקדם של המתקן, הוכיחה את יישומו באמצעות פיילוט מוצלח ותקבל לידיה את ניהול הזכיון והתפעול הכולל של מערכת השפדן הכוללת גם את אגני ההחדרה והמתקן החדשני שיזמה. ניהול ופיתוח מתקדם של תשתיות מים להשבה הוא מרכיב קריטי בפיתוח צרכי החקלאות והתעשייה, מהלך שיתרום להבטחת עתיד המים של ישראל".
נושא השפד"ן מעסיק רבות את תושבי ראשון לציון ובעיקר את מערב העיר שסובלים במשך שנים ממטרד הריחות מהשפד"ן. הדבר הביא להפגנות של תושבי נווה חוף בהובלת קלודין עוזרי שקראו לפעול באופן מיידי כנגד המטרד. בשנים האחרונות בוצעו בשפד"ן פעולות שדרוג של המערכות והתקיימו פגישות וישיבות בין נציגי השפד"ן והעירייה במטרה ליצור שיתופי פעולה וכן פעולות לניתור האויר כולל הצבת תחנתו ניטור והנחיות של המשרד להגנת הסביבה לקירוי מתחם קדם הטיפול בשפד"ן ושאיבת האוויר למתקן ריחות ייעודי.
בנוסף לאחרונה עיריית ראשון לציון בקשה למחוק את העתירה שהגישה נגד השפד"ן ומשרדי הממשלה לאחר שהגיעה להסכמות עם השפד"ן לקבלת דוחות ניתור ודיגומים של הארובות ופליטות המזהמים . כמו כן הביעה העירייה את התנגדותה לתוכניות הרחבת מכון השפד"ן והעברת השפכים של ערים נוספות למכון. העירייה בקשה כי הפעולות ההרחבה יבוצעו בתוך גבולות המתחם ולא מעבר לו תוך שדרוג כל המתקנים הישנים והוספת מתקנים לטיפול בריחות
יש לציין כי החשש של התושבים הוא מכלל תוכניות הפיתוח של המדינה באזור השפד"ן וסביבתו, הכוללים את תוכניות הרחבת השפד"ן, הקמת מפעל הפסולת ותחנת הכח שעתידים לקום בשנים הקרובות. על פי התושבים החשש הוא הפיכת האזור למפרץ חיפה 2.
משרד האנרגיה מסר בתגובה כי הקמת תחנת הכח היא הליך של תכנון ארוך ויסודי שכלל תסקיר השפעה על הסביבה, לרבות בדיקות פרטניות של עמידה בתקני היתרי הפליטה באזור.
מטעם רשות המים לא נמסרה עד כה תגובה לנושא.
בשנת 2024 (יוני ואוגוסט) פנינו למשרד להגנת הסביבה בנושא השפד"ן ומטרדי הריח וזו הייתה תגובתו:
תחנות הניטור קיבלו אישור עקרוני להצבתן בשתי שכונות בראשון לציון: האחת בנווה חוף והשנייה בחתני פרס נובל. השלב כעת הוא בדיקות של קונסטרוקטור.
במהלך התקופה האחרונה התקבלו במוקד המשרד כ-60 פניות מתושבי ראשון לציון בנוגע לריחות לא נעימים ומפגעי ריח שונים. המשרד מבצע מעקב קפדני אחר כל פנייה, ובמקרים מסוימים נשלחים צוותים למקום האירוע כדי לבחון את המצב.
המשרד פועל לשם צמצום מטרדי הריח באזור במספר דרכים, ומקדם ביצוע הנחיותיו מול האיגודן שמפעיל את השפד''ן, הכוללות: קירוי מתקן קדם הטיפול; שדרוג והרחבה של מתקני הטיפול; ביצוע סקרי ריח בפיקוח המשרד; התקנת תחנות ניטור אוויר במטרה לשפר את יכולת איתור מקורות הריח; וביצוע שינויים במתקן נטרול הריחות. פעולות אלה שעליהן הורה המשרד להגנת הסביבה צפויות להוביל להפחתת מטרדי הריח באזור.
במוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה התקבלו 57 פניות ציבור הנוגעות לריחות בראשון לציון ובשנת 2024 עד כה התקבלו 65 פניות בנושא. המשרד להגנת הסביבה מבצע מעקב מקיף אחר הפניות שהתקבלו במוקד, ובעת הצורך שולח צוותים וכוננים למקום האירוע כדי לבחון את הנושא.
באתר זה שולבו סרטונים, תמונות ומידע מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וידוע מי צילם שלחו למייל בקשה לצרף קרדיט או להסרה