נזכור ולא נשכח: טקס זיכרון עירוני לשואה ולגבורה

טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה נערך אמש, 17.4 בהיכל התרבות העירוני ביבנה בסימן 80 שנה למרד גטו ורשה וסיפורה של אנה פרנק, במעמד רועי גבאי, ראש עיריית יבנה, הרב דוד אבוחצירא שליט"א, רב העיר, מ"מ וסגני ראש העיר, חברי מועצה, מנהלי העירייה, ניצולי שואה, בני משפחות, חניכי תנועות נוער ותושבים.

במהלך הטקס שהועבר בשידור חי בערוצי העירייה, בליווי תרגום לשפת הסימנים, הציגו חברי התאטרון הקהילתי העירוני קטעים מתוך יומנה של הנערה אנה פרנק שסיפורה הוא סמל לניצחון הרוח והמוסר האנושיים. אנה נעצרה ע"י הנאצים והועברה לאושוויץ שם מצאה את מותה. בטקס, בהנחייתה של השחקנית והזמרת גלית גיאת ובבימויו של ג'וש שיא, הופיעו הרכבי הקונסרבטוריון העירוני בניצוחו של ראובן גוטמן שניגנו ושרו בקטעים אומנותיים מרגשים. החזן הרב חיים אריה-כהנא אמר קדיש לזכרם של הנספים ונשא תפילת "אל מלא רחמים".

בנאומו פנה ראש העיר רועי גבאי לתושבי ותושבות יבנה, שורדי השואה והודה להם על היותם חלק משמעותי בהנחת היסודות לנצחיותו של העם היהודי בארץ ישראל בזכות החוסן, הנחישות ותעצומות הנפש, שאפשרו להם לצאת מהתופת אל תקומה וחיים חדשים. ראש העיר סיפר על קורותיה של סבתה של רעייתו טל, רבקה מרטה שטרן, אשר היתה בשנת 1942 מראשוני היהודים שהובאו למחנה ההשמדה אושוויץ בפולין והיתה אחת הניצולות הבודדות ששרדו את התופת. בפניה לתושבים אמר ראש העיר "הביטו סביב, ראו לאיזו מדינה זכינו- שבט אחים גם יחד. יחד- ראשי תיבות יש חילוקי דעות. זה אנחנו. יהודים. לא נסכים לעולם על הכל, האיום הגדול ביותר הוא המחלוקות ושנאת החינם בינינו. מכאן, ביום הקדוש הזה אני דורש מעצמנו אחדות, אחדות סביב הסמל, אחדות סביב הדגל, אחדות סביב הגיבורים שבזכותם אנו כאן ועם תקווה בלב. התפתחות, התחזקות, עוצמה, אחדות – זה כל מבוקשנו. מי יתן ונהיה ראויים להם".

הרב הראשי, הרב דוד אבוחצירא שליט"א נשא תפילה לזכרם של הנספים בשואה וסיפר על עדויותיהם של ילדי בית היתומים של יאנוש קורצא'ק ועל דרכם לשאת תפילה יהודית חרישית. "הזוך, הטוהר והאצילות שמפעמת בליבותיהם של בני בעם היהודי לעולם לא יכנעו אל מול הרוע והחושך של בני העמלק ועוזריהם".

במהלך הערב הודלקו ששה נרות לזכרם של 6 מליון יהודים שנספו בשואה. הנר הראשון הודלק ע"י ראש העיר, רועי גבאי, לזכרם של המנהיגים הצעירים שפעלו בשואה וקיבלו על עצמם משימה מרחיקת לכת: לעזור ליהודים אחרים להינצל.

נר שני הודלק ע"י רב העיר, דוד אבוחצירא שליט"א לזכרם של המנהיגים הרוחניים שפעלו בשואה, שסייעו להתמודד עם עולם הרוח והאמונה. הרבנים היו כוח מניע עמוק יותר הבנוי על עולם הערכים היהודי, רבנים שהקריבו נפשם, תוך סיכון חייהם.

הנר השלישי הדלק ע"י בלה גופשטיין לזכרם של הילדים העקורים. בלה ילידת אודיסה ברחה בגיל חודשיים יחד עם משפחתה, תחילה לקרים, ואח''כ לטקיג'יסטאן. בסיום המלחמה נמנע ממשפחתה לחזור למולדתם מכיוון שהסבא היה אסיר ציון, המשפחה עברה למולדובה ובשנת 1991 עם הרמת מסך הברזל, עלתה ממולדובה שבברית המועצות לשעבר, לישראל.

נר רביעי הודלק ע"י ליאוניד קרבץ לזכרם של הלוחמים היהודים שנהרגו בעת מילוי תפקידם. ליאוניד נולד בעיר ז'יטומיר שבאוקראינה, בשנת 1942 משפחתו ברחה לעיר סרטוב שברוסיה. אביו היה רופא ונהרג במלחמה בשנת 1945. ליאוניד ואימו נשארו יחד וסבלו מרעב כבד, עם סיום המלחמה חזרו לעיר מולדתם ז'יטומר ובשנת 1993 ליאוניד עלה לארץ.

הנר החמישי הודלק ע"י מתילדה אזואלוס לזכרם של יהודי צפון אפריקה אשר חוו מדיניות אנטישמית בה נקטה ממשלת וישי, שלטה גם על מושבותיה של צרפת בצפון- אפריקה. ממשלה זו פרסמה חוקים אנטישמיים שנועדו לשלול מהיהודים את מעמדם המשפטי, לנשל את היהודים מעמדות מפתח כלכליות, ולסלקם ממוסדות החינוך היהודיים.

הנר השישי הודלק ע"י רחל דהן לכבודם של בני הדור השלישי המטפלים בניצולי השואה במסירות ובאהבה. רחל מנהלת את מועדון ניצולי השואה בעיר בעשר השנים האחרונות.

▪ במבואת היכל התרבות קידמה את הציבור תערוכה מיוחדת העוסקת בתנועת "החלוץ" בגרמניה, בחניכים ובמדריכים, אשר כוונתם היתה ללמוד חיי עבודה חקלאית להגשים עלייה לא"י, בהובלתו ואוצרותו של יקיר העיר, יואב גד, המתנדב ופועל להנצחת זכרון השואה בקרב בני הנוער בישראל. לצד התערוכה הוצג מיצג מיוחד ליום הזיכרון שהוכן ע"י צוות הסדנה לאמנות בניהולו של רוני ראובן

▪ ברחבי העיר מתקיימים בימים אלה מעגלי שיח בסלונים רבים בבתי תושבים המארחים אנשי עדות במסגרת פרויקט זיכרון בסלון. רשימת הבתים המארחים מופיעה בדף הפייסבוק העירוני.

▪ לצד הטקס האירה העירייה את מבנה מגדל המים בצבע צהוב, כצבעו של הטלאי, כחלק מהמיזם הארצי שמובילה עמותת אביב לניצולי השואה בשיתוף השלטון המקומי, בסימן החובה המוסרית לכבודם ורווחתם של ניצולי השואה.